הנהלת הפורום הדוקומנטרי 2026 - 2028
רוני אבולעפיה, יו"ר הפורום הדוקומנטרי
רוני אבולעפיה היא יוצרת ובמאית של סרטים וסדרות תיעודיים. בוגרת בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל וזוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה על הסדרה העובדתית ״בית ספר לתקווה״ בשנת 2017. יצירותיה הוקרנו בפסטיבלים רבים ושודרו בארץ ובעולם. כיום מכהנת כיו״ר הפורום הדוקומנטרי בישראל.
סרטים: ״דייטריפ״, 2025; ״אולמרט: האיש שרצה יותר מדי״, 2020; ״היהודייה״, 2015; ״לא בגדתי״, 2012; ״משפחה מושלמת״, 2008; ״אידה פינק – רישומים לקורות חיים״, 2004.
סדרות : ״מעצבים מדינה״, 2018; ״בית ספר לתקווה״, 2017; ״סדר יום״, 2011.
"בשנתיים האחרונות עסקנו 24/7 בפיתוח התחום בסדנאות, כנסים, וליווי ליוצרים. פעלנו גם כדי תקציבי הדוקו וחופש היצירה לא יפגעו ועסקנו באופן אינטנסיבי בשיווק והפצה של סרטיכם. פרויקט דוקו קלאב התרחב לכ-50 מועדונים ברחבי הארץ והשנה התחלנו להפיץ גם סרטים לבני נוער בשיתוף עם קרן כדר.
הפורום הדוקומנטרי עומד בפני סכנת ביטול תקציבי השיווק המהווים כ- 75% מתקציבו. אנו נמצאות בעיצומם של מהלכים שיזמנו לבלום את הפגיעה בתקציבי הדוקו ובחופש הביטוי ולסלול אפיקים חדשים עבור היוצרים ועבור הפורום עצמו.
לכן אני מבקשת את אמונכם לכהונה נוספת. אני מקווה שבשנתיים הקרובות נצליח לבטל את הגזרות, להבטיח חובת הפקות מקור על כלל הערוצים ולהסיר את החרב מעל התאגיד – למען עשיה תיעודית משגשגת וחפשית."
אודי ניר
מפיק ובמאי של סרטים תיעודיים בעשור האחרון, ביניהם "הגברת הראשונה" (כאן 11, דוקאביב, פסטיבל קלן, 2025) "חלומות ויראליים" (HOT8, HotDocs, דוקאביב, ARTE, פרס IDA לסדרה טובה ביותר 2021), "גולדה" (DocNYC, דוקאביב, HOT8, מועמד לפרס אופיר 2019) ו-"#מחנה_משותף" (קשת, דוקאביב, דוק ליייפציג, BR, RBB).
"בארבע השנים האחרונות נדרשנו בעיקר לכיבוי שריפות ולהתנגדות למתקפות חוזרות ונשנות על חופש הביטוי ועל היצירה התיעודית: מהאיום על התאגיד ועד ניסיונות השתקה, דה-לגיטימציה ושלילת תקציבים מקולות ביקורתיים. אני מקווה שאולי אחרי הבחירות נוכל להתחיל לעבוד ברצינות גם על קידום חקיקה ורגולציה שיחזקו את היוצרות והיוצרים ויבטיחו מרחב בטוח למגוון של קולות תיעודיים. בכל מציאות פוליטית, תפקידי הפורום בעייני הם הגנה על חופש היצירה והתנגדות לכוחות אנטי-דמוקרטיים, לצד מאבק על תנאי העבודה שלנו והנגשת הקולנוע התיעודי על כל גווניו לציבור."
אירית דולב
קרדיט תמונה: שי פרנקו
יוצרת דוקומנטרית.
עוסקת בסיפורים חברתיים, פוליטיים ואנושיים. מיוצרי הסדרה ״האזרח ק׳״, עורכת הסדרות ״נספח תרבות״ ו״החשפן, התנין ואשת השר״, מפיקת הסרט ״17 שניות״, עורכת ובמאית ״יוצאים מהכלל עם רוני קובן", יוצרת Labeled Black , סרט VR בקופרודוקציה ישראלית קנדית. הפרויקטים הוצגו בעולם וזכו להכרה ופרסים.
המייסדת של אתר העיתונות “המקום הכי חם בגיהנום” ,לשעבר העורכת הראשית של ״מה בוער״ בגל"צ.
פרסמה כתבות בהארץ וגלובס. מרצה באוניברסיטת רייכמן ובמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.
"ליצור קולנוע דוקומנטרי זו ה – דרך להתבונן על העולם. אלו רגעים שבהם מתאפשרת כניסה לתוך מציאות — שונה, אחרת, זרה — שדווקא השהות בה מאפשרת למשהו מתוכה להתברר. עשייה דוקומנטרית היא הזדמנות לחקור, לפרק הנחות, לשאול שאלות, להחזיק מורכבות, ולהסכים לא לדעת מראש לאן הדברים הולכים.
כבר כמה שנים שטבעת חנק הולכת ומתהדקת סביבנו היוצרים: פחות מקורות מימון, שינויים רגולטוריים, שיטות ניקוד והערכה שמשפיעות על אופי היצירה ועוד.
אני רואה חשיבות עצומה בקידום מהלכים שיפתחו מקורות הכנסה ליוצרים; פיתוח מודלים לשימוש חוזר בתכנים, יצירת מסלולים לשיתופי פעולה עם גופים מחוץ לעולם השידור. זאת לצד חיזוק היכולת להגיב בזמן אמת מול תהליכים פוליטיים ורגולטוריים מאיימים, ובביסוס יכולת הפעולה מול האתגרים על חופש היצירה."
אסף לפיד
אסף לפיד הוא בימאי ועורך ומרצה יליד 1978. אסף סיים את לימודיו בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה בשנת 2008 וכיום הוא משמש כמרצה וחונך בבית הספר.
בשנת 2023 הוציא אסף את סרטו הראשון כבמאי, "השיבה מהפלנטה האחרת" (81' דק', ישראל- גרמניה). הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים שונים בארץ ובעולם, זכה בפרסים רבים ויצא להקרנות מסחריות בגרמניה.
במהלך 15 השנים האחרונות אסף עובד כעורך בפרויקטים ישראלים ובינלאומיים. בניהם: דגן : המלחמה האחרונה, פתלתל, ועוזריהם, נולד בדיר יאסין ועוד רבים.
"אין ספק שהשנתיים האחרונות היו מהקשות שידענו – ברמת המדינה וברמת הקולנוע הדוקומנטרי. כחבר הנהלה חוויתי על בשרי את ניסיונות הממשלה לפגוע בתעשיית הדוקו הישראלית. פעלנו ככל יכולתנו להילחם בפגיעה.
בקדנציה הבאה אשמח להשלים מהלכים שהתעסקתי בהם: הבאת קהלים חדשים, הרחבת הגיאוגרפיה של העשייה בישראל ושיתופי פעולה בין יוצרים ישראלים לקהילות בארץ ובעולם.
אני מאמין שעתיד הדוקו בישראל טמון, גם, בפיתוח מקורות מימון פרטיים שאינם כבולים לגחמות של ממשלה כזו או אחרת, ואשמח להמשיך להתעסק בכך.
למרות הקושי והאתגר (ותחושת תסכול מסוימת), אני עדיין מאמין גדול בכוחו של הקולנוע הדוקומנטרי. אחרי שנתיים קשות בתחום, ייתכן שכעת, בתקווה, יגיע גם זמן של צמיחה."
גל רוזנבלוט
במאית ועורכת. בוגרת בי״ס סם שפיגל. בימים אלה מביימת את סרטה הדוקומנטרי הראשון באורך מלא – ״זה מה יש״ – שנמצא בחדר העריכה לאחר השתתפות בשווקים בינלאומיים ופלטפורמות פיתוח מובילות ויוקרתיות (כולל זכייה בחממת הראפקאטים בדוקאביב 2026). קרדיטים כעורכת: ״טבריה – מתחת לקו האדום״ (במאית: קרין קיינר, סדרה דוקומנטרית). ״תווי פנים״ (במאי: דוד אופק. דוקאביב 2026). ״בהסתורה״ (יוצר: יוסי מדמוני, סדרה עלילתית) ועוד. בנוסף לעבודתה כעורכת, ערכה תחקירים, ״1948- לזכור ולשכוח״ (במאית: נטע שושני).
"תמיד רציתי להיות קולנוענית. שנים ישבתי על כיסא העורכת ועבדתי עם במאיות ובמאים שגרמו לי להתאהב בדוקו. זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים, שבחרתי בה. לא כי זה מקצוע יציב במיוחד (הוא לא), אלא כי זו הדרך שלי לאתגר את המקום הקשה שאני קוראת לו "בית", לשמור על סקרנות לגביו ועל הזכות להתבונן בו. תופסת את עצמי כקולנוענית פוליטית. גם בתוך הסרטים שאני עושה וגם מחוץ להם. במציאות שמבקשת נאמנות לנרטיב אחד, קולנוע דוקומנטרי מתעקש על מורכבות, וזו פעולה אזרחית. זו תהייה זכות אם אוכל לקחת פעיל בקהילה הדוקומנטרית בישראל. עלינו להתעקש על יצירה שלוקחת אחריות על המציאות, לקדם שיתופי פעולה ולחיות בכבוד. קולנוע לא נועד רק לתעד ולערער, אלא גם להרחיב את גבולות הדמיון."
נטע שושני
במאית קולנוע תיעודי. מלמדת קולנוע תיעודי בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה סם שפיגל. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
פילמוגרפיה נבחרת: ״1948: לזכור ולשכוח״, 2023, כאן 11; ״המוח של מורן״, 2021, yes דוקו; ״הקונפליקט של חוסאם״, 2021, yes דוקו; ״נולד בדיר יאסין״, 2017, HOT8; ״ביקור בית״, 2016, yes דוקו; ״חנדה חנדה 4״, 2013, קשת.
"התחום שלנו בסכנת הכחדה. קשה ועצוב לראות את זה קורה ביחד עם המציאות הפוליטית הקשה במדינה. בתקווה לשינוי פוליטי בשנה הקרובה נצטרך לשנס מותניים, על חופש הביטוי הנרמס, להלחם על צינור חמצן כלכלי, רגולטורי, להלחם על גופי השידור, על החובה שלהם לייצר תוכן מקורי."
עידית אברהמי
עידית אברהמי, במאית ויוצרת דוקומנטרית. ביימה בין השאר את הסרטים ״H2 מעבדת שליטה״, ״השחקנים נגד הקהל״ ו״נשות המהפכה״, וסדרות דוקומנטריות ביניהן ״מי ירה בילדי הברנוער״, ״דרישת שלום״, ״העיתונאים״, ״סיפורי בדים״, ועוד. מרצה לבימוי דוקומנטרי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל. שימשה כחברת הנהלה בפורום היוצרים הדוקומנטריים ובהנהלת איגוד הבמאיות והבמאים.
"בשנים האחרונות שימשתי מספר פעמים כחברת הנהלה ואני מאמינה בכוחו של הפורום הדוקומנטרי ושל קהילת היוצרים להשפיע על המציאות. המקצוע של במאי דוקומנטרי (שמעולם לא היה להיט), הפך בשנים האחרונות למלחמת הישרדות ממושכת, גם עבור תקציבים וגם עבור עשייה דוקומנטרית אמיתית ולא מצונזרת, שנתקלת בהתנגדות בארץ ובעולם. אני חושבת שיש הרבה מאבקים שצפויים בתקופה הקרובה, ואשמח לתרום את חלקי, ובמיוחד במאבק שקשור להעלאת שכר הבמאי והמפיק ומעמד במאי הדוקו, נושא שכבר שנים לא חל בו שינוי ובמיוחד לאור הצמצום בתקציב בתחום הדוקו וניסיונות הממשלה הנוכחית לפגוע בתקציבי הקולנוע. אני חושבת שהמאבק היום משמעותי מתמיד עבור המקצוע שלנו."
עמית מילר
עמית מילר, במאי ועורך למעלה מ- 25 שנים. הקמתי את דוקוקלאב חבצלת רחובות ובעקבותיו את פרוייקט דוקוקלאב הארצי שמחבר בין יוצרים לישובים בכל רחבי הארץ, ועוזר לפרנס יוצרים.
"שוק הדוקו עובר טלטלה. הדרך להציל אותו עוברת דרך המצאת אפיקי פרנסה נוספים ליוצרים כגון: דוקוקלאבים, הרצאות של יוצרים בכל רחבי הארץ והעולם, ומאגר מדיה משותפת של הפורום הדוקומנטרי. מיש לא מבין את זה – ישאר מאחור וימשיך לנסות לקושש כספים מגופים פוליטיים."
רפאל בלולו
קרדיט תמונה: דוד פרז
במאי ומפיק עם 15 שנות ניסיון. בעברי הייתי חבר בהנהלת הפורום. שימשתי כיו״ר הועדה לקולנוע במועצת התרבות של הפיס. מסרטיי כבמאי ו/או מפיק ויוצר – ״שיר ידידות ר׳ דוד בוזגלו״, לבנטינית״, ״חאלד״, ״מוות באום אל חיראן״, ״הצדיק האחרון, בבא סאלי״, ״הפקות המזרח״, ״מלכת השכונה״ ועוד.
"אני מאמין שצריך להמשיך את מה שהפורום עושה בבסיסו. יש ערך לתחלופה של אנשים – מרענן את השחיקה, מביא רעיונות, אנרגיה וניסיון נוסף.
להבנתי הערך הכי משמעותי של הפורום הוא בעבודה מול הועדות, מול החקיקה, ובעיקר עבודה בירוקרטית תוך ניסיון תמידי לתווך לקהילת הפורום את המידע באופן נגיש וברור – על מנת לגייס אנשים וכדי שהמאבקים יהיו מגובים בתמיכה ציבורית. לפורום יש גם תפקיד מיוחד מול הקרנות וגופי השידור – לשמור על אינטרס היוצרים והצוות המוביל – מפני הרגולציה ומפני אי עמידה בתנאים של הגופים עצמם.
במקביל הפורום צריך להעמיק את המימד המקצועי-חינוכי ולתווך כמה שיוותר, במסגרת המשאבים שלו, ידע תעשייתי ועמידה ברוח הזמן. מעבר לזה הפורום הוא בעל תפקיד גלובאלי בתוך התעשייה הדוקומנטרית הגלובאלית, על אתגריה הרבים."
שלומית גולדין
קרדיט תמונה: ההסתדרות הציונית העולמית
אני עורכת תוכן ותחקירנית דוקומנטרית, בעלת ניסיון עשיר בכתיבת תוכן ובבניית סיפורים. עוסקת בעיקר בשאלות של זהות, פוליטיקה וחברה. מאז 2012 עבדתי במגוון סדרות, סרטים ופודקאסטים דוקומנטריים עבור כאן 11, רשת 13, ערוץ 8, החינוכית, בית אבי חי ופלטפורמות סטרימינג.
בין הפרויקטים שעבדתי עליהם: ״אויבים״, ״נקודת מפנה״, ״הארץ שמעבר להרים״, ״רואים את הקולות״ (תחקיר), ״אנחנו אנשי גוש קטיף״ (פיתוח תוכן ותחקיר), ״הרמת מסך״, ״Seam Line״ ו״דרכי חיים״ (עריכה ותחקיר), ועוד.
"אני רוצה לפעול לחיזוק הייצוג של היוצרים בדיונים על תקציבים, זכויות, בעלות על חומרים, ותנאי עבודה. כמי שמגיעה מעולמות התקשורת, ניהול המשברים והמאבקים הציבוריים, הייתי רוצה לסייע לפורום לחדד מסרים, לבנות מהלכי השפעה, להגיב בזמן אמת לאיומים על חופש היצירה, ולהפוך את הדוקו הישראלי לנדבך תרבותי חשוב שנשמע גם מחוץ לתעשייה עצמה.
לכן אני רוצה גם להרחיב את מעגלי ההכרות של הציבור עם הקולנוע הדוקומנטרי. אני מאמינה שהפורום יכול וצריך להוביל מהלך של הרחבת החשיפה לקהלים חדשים, לצד הרחבת השורות וגיוון הקולות של יוצרי הקולנוע הדוקומנטרי בישראל.
בנוסף הייתי רוצה לקדם בפורום מסגרות ליווי ליוצרים בשלבים המוקדמים: סדנאות מקצועיות, קבוצות עבודה, מעבדות פיתוח ויצירת שיתופי פעולה בין חברי הפורום."
צוות הפורום הדוקומנטרי
ד"ר ליאור אלפנט - אחראית היצירה המקורית
ליאת בן הרוש קידר - מפיקת הפורום
יועץ משפטי: עו"ד מאיה קונדל
רואה חשבון: רו"ח בן הרשקוביץ
מבקר העמותה: רו"ח אבינועם שטרנליכט
