כרוניקה של מוות לא ידוע מראש בשתי מצלמות. בזמן שיוצרת הסרט נאבקת להחזיר את אביה לתפקוד אחרי שעבר אירוע מוחי, בעזרת אהבתו הישנה – הצילום – היא בלי לדעת זאת, מתעדת את שנותיו האחרונות דרך עיניו וזוכה להצצה נדירה אל העולם מתוך נקודת המבט שלו. הקושי ללמוד מחדש, הניצחונות הקטנים, כוחה של יצירה משותפת וההתדרדרות הפתאומית, יוצרים דיוקן של היאחזות בחיים ובמה ש״יש״ – אל מול המפגש הבלתי נמנע עם המוות וה״אין״.
המצלמה של אבא
ישראל 2022 , 37 דקות2
- מתחרה בקטגוריות: סרט סטודנטים/ות
גופים תומכים: מנשר לאומנויות, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מעבדת הסטודנטים של CoPro
בימוי והפקה: אפרת ליפשיץ
צילום: אפרת ליפשיץ, אורי ליפשיץ
עריכה: אפרת ליפשיץ
עיצוב פסקול- רותם דרור
צילום: אפרת ליפשיץ, אורי ליפשיץ
עריכה: אפרת ליפשיץ
עיצוב פסקול- רותם דרור