אנג׳ליקה

בוריס שץ הניח אחריו שניים מן המוסדות החשובים בישראל – מוזיאון ישראל ובית הספר בצלאל.
הוא השאיר אינספור יצירות חשובות ומכוננות וסיים את חייו כשהוא מקושש כסף עבור בצלאל, שהיה על סף פשיטת רגל, מבלי לקצור את פירות עמלו. בנוסף הוא הותיר אחריו פרק שכמו נמחק מן הביוגרפיה שלו, את בתו אנג'ליקה שנחטפה על ידי אמה אחרי שהתאהבה בתלמידו. פעולה מכרעת לגורל האמנות הישראלית, אך גם לחייה של אנג'ליקה.
צרור מכתבים בארכיון הציוני וגליל ציורים בבוידעם שולחים את במאי הסרט, הנין של אנג'ליקה, להתחקות אחר מערכת היחסים הטרגית של בוריס ושל אנג'ליקה, שלנצח תישא את חותם הנקמה של אביה ומשפחתו החדשה.