השבוע פורסמו מבחני התמיכה החתומים של משרד התרבות בתחום הקולנוע. המבחנים מפרטים את אופני חלוקת תקציב הקולנוע השנתי בין הקרנות והגופים הנתמכים בתחום הקולנוע ואת הקריטריונים להסדרת פעילותם.
כידוע, בסוף 2018 תוקן חוק הקולנוע אחרי שנה של דיונים ממושכים בכנסת ומחוצה לה.
לסיכום התיקונים לחוק הקולנוע >>
כחודש אחרי התיקון לחוק, פורסמה להערות הציבור טיוטת המבחנים החדשים של משרד התרבות, המתרגמים את סעיפי החוק החדש למעשה, כלומר קובעים איך יחולק מעתה תקציב הקולנוע.
הפורום הדוקומנטרי בישראל, לצד איגודי היוצרים/ות והעובדים/ות בקולנוע ובטלוויזיה, הגיבו על המבחנים החדשים באופן מפורט וחריף.
לעמדת האיגודים על תיקון המבחנים >>
על אף שבירכנו, כמובן, על המגמה להביא אל המסך קולנוע מייצג ושוויוני ולקדם צדק חלוקתי בקולנוע, עמדת האיגודים הייתה כי התיקון למבחנים חוטא בפועל למטרות אלה ועלול לגרום נזק חסר תקדים לתעשייה כולה. נוסח התיקון מעלה את התחושה כי המבחנים החדשים נוסחו על-ידי מי שאינו לוקח חלק פעיל בתעשיית הקולנוע ואינו מבין כיצד היא פועלת וממניעים שאינם טהורים. תגובתנו הייתה תקיפה גם בכל הנוגע לאופן שבו נוסחו ותוקנו המבחנים ולהתנהלות מעוררת התהייה של משרד התרבות בפרסומם.
בהתאם, שיגרו הגופים הנתמכים על-ידי משרד התרבות בתחום הקולנוע שני מכתבים, האחד ליועץ המשפטי לממשלה והשני (לאחר כחודש) למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להקפיא את המשך קידום התקנת מבחני התמיכה החדשים, וזאת לאור העובדה שהמבחנים נוסחו על-ידי מועצה בהרכב חסר ביותר, מבלי לשמוע את קרנות הקולנוע ואיגודי היוצרים/ות הרלוונטיים, ובאופן שמייצר חשש אמיתי מפני פגיעה אנושה בתחום היצירה בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.
למכתבים ליועמ"ש ולמשנה ליועמ"ש >>
למרות כל זאת, השבוע (13.2.19) פורסמו המבחנים החתומים, בנוסח שאינו שונה באופן מהותי מזה שפורסם להערות הציבור. גם כאן נותרת התחושה כי המבחנים הללו נכתבו מתוך מטרה שאיננה קשורה לרווחת הקולנוע והטלוויזיה ולקידום אוכלוסיות מודרות, אלא ליצירת בלבול וכאוס תוך החלשת כוחן של המוסדות והיוצרים/ות הנתמכים, ומתוך חוסר הבנה מרתיח של התחום.
להלן עיקרי התיקונים במבחני התמיכה בקולנוע:
שונתה חלוקת הכספים בתחום הקולנוע באופן הבא:
תמיכה בסרטים עלילתיים באורך מלא: 58.5% ← 47.8%
תמיכה בסרטים קצרים עלילתיים: 5.8% ← 5.3%
תמיכה בסרטים תיעודיים: 13.6% ← 11%
תמיכה בסרטים בתחום הייעודי (פריפריה חברתית ותרבותית): 6.9% ← 7.2%
תמיכה בסרטים אזוריים: 0% ← 13.5% [חדש]
סרטי סטודנטים [ללא שינוי]: 1.7% ← 1.7%
פסטיבלים [ללא שינוי]: 5.6% ← 5.6%
סינמטקים ועידוד חשיפה לקהל [ללא שינוי]: 2.5% ← 2.5%
ארכיונים ושימור [ללא שינוי]: 1.5% ← 1.5%
שיווק [ללא שינוי]: 2.4% ← 2.4%
פרויקטים ויוזמות: 0% ← 1.5% [חדש]
איגודים מקצועיים: 1.5% ← 0% [בוטל]
ניתן לראות כי מכל אחד מתחומי התמיכה בהפקה ובפיתוח (עלילתי, תיעודי, קצר וסטודנטים) קוזז אחוז מהתמיכה, שהופנה לטובת התחום החדש: תמיכה בסרטים אזוריים (הפקת סרטים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, הכוללת את שטחי יהודה ושומרון, הנגב והגליל).
לאורך כל מבחני התמיכה בולט הדגש, כולל תוספת משמעותית של כספי תמיכה, לפעולה והפקה בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, צעד המבורך בפני עצמו, אך לוקה בחוסרים ובעיות משמעותיות.
כך, למשל, בהגדרת "פריפריה" במבחנים, מושם דגש ניכר על מרחק מהמרכז הגיאוגרפי של ישראל, אך לא על פריפריה תרבותית וחברתית והיצירה הקשורה אליה. זאת, בניגוד לנוסח הקודם של המבחנים.
אכן, גם אנחנו שואפים להרחיב את מעגל היצירה לכל חלקי ישראל והחברה הישראלית, אך לא כאשר מטרה זו באה על חשבון מקצועיות היצירה ובאופן כה גס ולא שוויוני ביחס ליוצרים/ות וליצירה. מדוע זה לא ניתן עידוד דומה ליצירה הנעשית על-ידי נשים ושאר קבוצות אוכלוסייה ומיעוטים המודרים תדיר מהמסך (ומאחורי המצלמה), אלא רק לאלה מקרב הפריפריה הגיאוגרפית?
בנוסף, לא נבדק עד כמה הפריפריה הגיאוגרפית ערוכה להשקעה כה משמעותית ברף העליון של יצירה אמנותית קולנועית ולא נבחנה מוכנות האזורים לקלוט ולהפיק הפקות בכמות משמעותית מבחינת כוח אדם מקצועי. גם תנאי הסף לפעולה בתחום האזורי נמוכים באופן משמעותי מאלה של שאר תחומי התמיכה וכן קיימים עבורם טפסי הערכה נפרדים. למרות זאת ועל אף שזהו תחום חדש, הסכום המופנה אליו לטובת הפקה גבוה מזה של התחום התיעודי ותחום סרטי הסטודנטים גם יחד!
בכלל, שיעורי התמיכה החדשים בכל תחום נקבעו באופן שרירותי, שאינו מנומק ושאינו יחסי לאחוזי התמיכה הקודמים וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום. ישנו חוסר מידתיות ברור בהפחתה בז'אנרים העלילתי והדוקומנטרי, על מנת לאפשר העברת כספים לתחומים הייעודי והאזורי – שמצידם אינם מחויבים בחלוקה ז'אנרית כלל.
ניתן להתרשם גם כי התמיכה באיגודים מקצועיים בתחום הקולנוע הופסקה והוצאה מתקציב הקולנוע. במקומה, יופנו 1.5% מהתקציב לתחום חדש של יוזמות ופרויקטים בתחום הקולנוע. תמיכה בתחום זה תוענק לפרויקטים ויוזמות שיוקדשו לנושא שנתי שייבחר ויפורסם על-ידי משרד התרבות, לדוגמא: עידוד הפריפריה, עידוד יוצרים/ות צעירים/ות, תיעוד, מחקר ופרסומים וכו'.
סעיפים נוספים הנוגעים להתנהלות הקרנות והגופים הנתמכים
גוף או קרן יהיו זכאים לקבלת תמיכה רק אם ייקבעו בתקנוניהם הגבלות על תקופות כהונה של מנהל/ת המוסד, מנהלו/תו האמנותי/ת וחברי וחברות הוועד לעד 10 שנים רצופות (כל תקופת כהונה – 4 שנים, אפשרות להארכה ב-4 שנים נוספות ולאחר מכן בשנתיים נוספות). כמו כן, תוצע תוספת ניקוד לגוף שבוועד המנהל שלו 50% נשים לפחות. שינויים אלה, כמובן, מבורכים.
באשר לתמיכה בסרטים, קרנות שונות לא יוכלו לקבל ניקוד עבור תמיכה באותו סרט. מי שתקבל הכרה בתמיכה באותו סרט היא הקרן שהיקף הסיוע הכספי שלה לסרט הוא הגבוה יותר. יוצא דופן לסעיף זה הוא כמובן סרט אזורי, שיחשב לצורך ניקוד בתחום האזורי לקרן תומכת אחת ובתחום הייעודי לקרן התומכת השנייה. בנוסף, קרן לא תוכל לתמוך בשנה קלנדרית ביותר מסרט אחד של אותו/ה במאי/ת.
בנוסף לשינויים הרוחביים הנוגעים לכל תחומי התמיכה בקולנוע, נוסף בתחום הדוקומנטרי סעיף הנוגע לתמיכה בסרט תעודה קצר (באורך שבין 15 ל-30 דקות). תמיכה זו תיעשה במסגרת התקציב של הקרנות בתחום התיעודי, ולא כפי שמתבקש, כחלק מהתחום הנפרד המיועד לתמיכה בסרטים קצרים. משמעות הדבר היא שהסרט התיעודי הקצר "ינגוס" בתקציב התיעודי הארוך – הקטן ממילא – במקום להתווסף אליו.
הצעותינו הרבות, שייקבע מספר מינימלי של סרטים דוקומנטריים שיוקרנו מתוך מספר הסרטים הישראליים – כחלק מתנאי הסף או התנאים המדידים של הסינמטקים והפסטיבלים, לא נתקבלו אף הן. גם הדרישה לחלוקה ז'אנרית בתוך תחומי תמיכה כגון סרט ייעודי, סרט אזורי, סרט סטודנטים/ות וסרט קצר – לא נענתה.
באשר ללקטורה, המבחנים קובעים כי קרנות הקולנוע מחויבות להעסיק 100% מהלקטורים/ות, העוסקים בבחינת הבקשות לפיתוח ולהפקה, מתוך מאגר הלקטורים שיוקם על-ידי משרד התרבות. נכון לרגע זה, לא התחילה הקמת המאגר ולא ברור כיצד יפעל.
יתרה מזאת, הקרנות מחויבות לאייש את צוותי הלקטורה כך ש-30% לפחות מהם יהיו נשים ו-40% לפחות יהיו מקרב הפריפריה (ללא כפל מבצעים), וכן תינתן תוספת ניקוד (ותמיכה כספית) למי שיעסיקו לקטור/ית מהפריפריה בנוסף לכך. גיוון הרכב הלקטורה הוא בבסיסו מבורך כמובן, אבל הצבת תנאי זה בשיעור גבוה כל-כך יוצרת הטיה מוגזמת בבחירת הלקטורים, הטיה שתוביל בהכרח להעדפת מקום מושבו או זהותו הפריפריאלית של הלקטור על-פני מיומנותו המקצועיות, ניסיונו והתאמתו לסבב השיפוט, עד לפגיעה של ממש בתהליך הלקטורה ובתעשיית הקולנוע הישראלית.
בנוסף, לפי המבחנים החדשים, קריאות הבקשות לתמיכה על-ידי הלקטורים/ות ייעשו ללא ציון שם המגיש/ה. כמו כן, כל מגיש/ה יהיו רשאים לקבל לידיהם את חוות דעת הלקטורה, ללא ציון שם הלקטור/ית.
מעבר להשפעה שתהיה לדבר על אופני הגשת הבקשות והקריאה שלהן, נוספת מידה לא מבוטלת של עומס בירוקרטי לעבודת הקרנות. הדרישות החדשות הן כי בכל סבב של בחינת בקשות לסיוע, כל תסריט ייבחן בידי שלושה לקטורים לפחות. בנוסף, זכותו/ה של כל יוצר/ת להגיש לכל קרן 3 פעמים בקשה לגבי אותו סרט – ובכל מקרה תידון הבקשה על-ידי צוות לקטורים אחר. העסקת לקטורים, כידוע, עולה כסף רב והשקעה זו תופחת מן הסכומים שמושקעים בקולנוע בפועל. יחד עם החובה לקיים שלושה סבבי לקטורה הכוללים שלושה לקטורים כל אחד ומנגנון ערר – עבור כל הגשה – הדברים מצטברים לכדי הוצאות משמעותיות של זמן וכסף. הצעתנו למשרד שייקבע, בתיאום עם קרנות הקולנוע ובהיוועצות עם אנשי קולנוע, מנגנון קריאה ומיון בשלבים – תוך התחשבות בז'אנר, בקהלי יעד ובמסלול ההגשה – לא נתקבלה.
סעיפים אחרים, בעייתיים לא פחות, מקנים בפועל למשרד התרבות אפשרות להקפיא פעילות של קרן או להטיל עליה פעילות באופן מיידי וללא שום עילה פרט לשרירות דעתו. ביכולתה של מועצת הקולנוע גם להפחית ניקוד מתמיכת הקרן בעקבות קבילות שיוגשו נגדה. לעומת זאת, בניגוד מרתיח, מבחני התמיכה לא כוללים הגדרות לתנאי הפקה נאותים ונהלי עבודה ראויים בתחום הקולנוע והטלוויזיה. כמו כן, הם אינם מסדירים את עבודת מועצת הקולנוע ו/או ועדת התמיכות עצמן, ולא קובעים כל מגבלות על זהות חבריה, הליכי קבלת החלטותיה ושקיפות פעולתה.
מכל אלה עולה תחושה עמוקה של כוונת זדון לפגוע בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל ולהשפיע באופן שאינו שוויוני על חלוקת הכספים בתחום.
עם זאת, מוצו כל אפשרות הפעולה לשינוי של המבחנים בשלב זה, ונציגי קרנות הקולנוע יגישו בקשות לקבלת כספי התמיכה ממשרד התרבות לפיהם. כניסתם של המבחנים לתוקף היא רטרואקטיבית מתאריך 1.1.2019. אנו תקווה כי למרות זאת לא תתקיים פגיעה ממשית באופיה ובהיקפה של הפעילות היצירתית הקולנועית בישראל וכי ימשיכו להיות מופקים סרטים מגוונים הנעשים על-ידי מגוון רחב של יוצרים ויוצרות משלל החברה הישראלית.
