לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת פרסמה מועצת הקולנוע של משרד התרבות והספורט מסמך תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור.

בעקבות הפרסום, ניסחנו ביחד עם איגודי יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, מסמך תגובה עם הערותינו לגבי התיקונים המוצעים.

עיקרי הדברים הנם:

על אף שאנו באיגודי היוצרים, העובדים והשחקנים בקולנוע ובטלוויזיה, רואים חשיבות גדולה במבחני התמיכה המפורסמים  ע"י משרד התרבות, ומברכים על הכוונה לתקן את הקריטריונים ולהעמיק ולחדד את הקווים המנחים לחלוקת התמיכות על מנת להעצים את מגמת השינוי ולהביא לקולנוע מייצג ושוויוני ולצדק חלוקתי בתמיכה בקולנוע ישראלי, אנו סבורים כי תיקוני הקריטריונים המוצעים בוטים ולוקים בחלקם בחוסר הבנה של התחום כולו, דבר העשוי לפגוע בעתידן של היצירות הקולנועיות שיגיעו למסכים בשנים הקרובות.

תחושתנו היא שהתיקון לחוק כפי שפורסם לעיון הציבור, נכתב מתוך מטרה שאיננה קשורה לרווחת הקולנוע ולקידום אוכלוסיות מודרות, אלא ליצירת בלבול וכאוס, זאת תוך החלשת כוחם של המוסדות הנתמכים.

תוך כדי כתיבת מסמך זה, התבהר לנו כי התיקונים לחוק הקולנוע נוסחו על ידי מי שלא לוקח חלק פעיל בתעשיית הקולנוע בישראל ואינו מבין כיצד פועלת התעשייה. המסמך רצוף אי דיוקים והנחות מוטעות שנובעים מחוסר ההבנה הזה. בהתאם לכך, אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להגיב בהמשך ולפעול משפטית כנגד מסמך זה וכנגד תנאיו שנוסחו בחוסר מקצועיות ומבלי התייחסות למציאות בשטח.

להלן מספר מהסעיפים ותגובתנו בהתאם:

1. הגדרות (פרק שני, סעיף 2)
א. "פריפריה":  (א) מי שמקום מגוריו הקבוע באחד מכל אלה: (1) ישוב המרוחק מעל 150 ק"מ מתל-אביב, ובלבד שהוא בסיווג 1 עד 7 לפי סיווג הלמ"ס; (2) יישוב בסיווג 1 עד 5 לפי סיווג הלמ"ס (3) שכונה בסיווג 1 עד 4 לפי סיווג הלמ"ס לאזורים סטטיסטיים; (ב) מי שמשתייך לאחד המגזרים הבאים: מיעוטים, עדות דתיות שאינן יהודיות, חרדים, עולים חדשים שעלו לארץ ב- 10 השנים שקדמו, מי שהוא או הוריו נולדו באתיופיה, אנשים עם מוגבלות או אנשים מקרב קהילת הלהט"ב."

[…] בסעיף זה קיימת בעייתיות משמעותית שעוברת כחוט השני לאורך כל נוסח מבחני התמיכה ומשפיעה על כלל הקריטריונים. בעייתיות זו נובעת מעקרונות מוסריים כמו גם מעקרונות מהותיים, ותוצאותיה בפועל כוללות בין היתר סימון יתר של בני אדם, כפיית חוסר מקצועיות בשל מאפיינים מגזריים, פגיעה בחופש העיסוק ועוד – עניינים שאינם ראויים בחברה דמוקרטית ומשמעותם לעתים מצמיתה.

[…] אכן, גם אנחנו שואפים להרחיב את מעגל היצירה לכל חלקי ישראל והחברה הישראלית, אך האם מטרה זו צריכה לבוא על חשבון מקצועיות היצירה? או לייצר תזוזה מלאכותית של יוצרים מהמרכז לאזור פריפריאלי על מנת לעמוד בקריטריונים? אם לא זו הכוונה – ואנו מאמינים שלא זו הכוונה – הרי שיש למצוא מקורות אחרים לקידום מקצועי של הפריפריה הגאוגרפית. […] קשה להבין מדוע זה הקולנוע הישראלי, עם תקציבו המצומצם ביותר, צריך לשאת על גבו את קידומה של הפריפריה הישראלית – תוך שהתעשייה הקיימת (שהתרכזה בעיקרה, בדומה לכל מדינות העולם, בעיר מטרופולינית מרכזית) צריכה להיפגע כלכלית ויצירתית על מנת שזה יקרה. […] אנו מציעים ומבקשים לשוב להגדרות המבחנים הקיימים – פריפריה חברתית, גאוגרפית ותרבותית מבלי להיכנס לפרטים שעשויים להסתבר כפוגעניים, להביא לסיבוכו של המנגנון ולהוצאות מיותרות כפי שיוסבר.

ג. הגדרת "סרט קצר"
"סרט ישראלי שהוא סרט עלילתי, לרבות דרמה או אנימציה ולמעט סרט סטודנטים, באורך של עד 60 דקות, ומיועד, בין היתר, להקרנה בבית קולנוע;"

אנו מציעים תוספת, כמעט מובנת מאליה, שאחת ממטרות התמיכה הינה קידום סרטי תעודה באורך קצר.
אין סיבה שסרטי תעודה קצרים יישמטו מכאן, אנו סבורים שמדובר בטעות סופר. סרטי תעודה קצרים מהווים יצירה בפני עצמה, ובנוסף לכך שער כניסה של יוצרים צעירים לתעשיית הקולנוע.

2. מטרות התמיכה (פרק שני, סעיף 3)
(2) "עידודו של היוצר בתחום הקולנוע הישראלי, לרבות באמצעות עידוד תנאי ההפקה נאותים, ובפרט עידוד יוצרים מקרב הפריפריה;"

סעיף זה הנו סעיף סוציאלי הנוגע לזכויות עובדים, שנועד לוודא תנאי הפקה נאותים בתחום הקולנוע – תנאי הפקה שמסייעים לכל יוצר, עובד, שחקן ומפיק (וכל אדם אחר אשר פרנסתו בתחום הקולנוע) להתפרנס מעבודתו בכבוד ולהביא את יצירתו לידי ביטוי בתנאים נאותים, בין אם הוא מהפריפריה ובין אם הוא מהמרכז. הכנסת התוספת המוצעת מעוררת תחושה כאילו יש הבדל בנאותות ההפקה המתבקשת בין עובד בפריפריה ועובד במרכז, בעוד אין שום כוונה כזו.

הגופים הנתמכים ותנאי סף כללים לתמיכה (פרק שני, סעיף 4)
"…ולעניין תחום תמיכה של עידוד החשיפה של קולנוע ישראלי לקהל הרחב – גם רשויות מקומיות ותאגידים מקומיים."

אנחנו סבורים שתהיה זו טעות איומה, להעביר את כספי הקולנוע לרשויות מקומיות ולתאגידים מקומיים. גופים אלו בדרך כלל חזקים כלכלית ובעלי מקורות הכנסה משמעותיים – גם ממשרדי ממשלה אחרים – ובדרך כלל אינם מחויבים לעשייה קולנועית ארוכת טווח. לפיכך, העברת כספים מתקציב הקולנוע לגופים כגון אלה עשויה להביא לפגיעה משמעותית בתחום.

(8 – ד) "המוסד יתעד את הליכי קבלת ההחלטות לגבי כלל הבקשות לסיוע שהוגשו לו, החל משלב המלצות הלקטורים, דרך בחינתן על ידי מנהל הקרן ובעלי תפקידים בקרן וכלה באישור ההחלטות על ידי הגורם המוסמך. תיעוד כאמור יכלול פירוט של הנימוקים שביסוד ההחלטה ויימסר לעיון המשרד, לפי דרישתו, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הדרישה לשם בחינת עמידתו של המוסד בהוראות סעיף קטן זה; המשרד לא יתערב בשיקולים האמנותיים של המוסד."

[…] מדוע נדרשת הקרן להעביר המידע תוך שבעה ימים? האם מדובר בצורך בטחוני דחוף או שמא משרד התרבות רואה במוסדות הקולנוע אויב חמור ומושחת עד כדי שיזייף את מסמכי העבודה שלו ויש להשיגם בהקדם? ואם זה המצב, מדוע לא יחלט משרד התרבות את כל המסמכים המצויים בידי הקרן באופן מידי על מנת להשיג אותם? […] הסעיף מקנה בפועל למשרד התרבות אפשרות להקפיא פעילות של קרן או להטיל עליה פעילות בהינד עפעף ללא שום עילה פרט לשרירות דעתו. יש פה חשש ממשי לפגיעה כשמשרד התרבות מהווה מנגנון ערר על החלטות גורמים מקצועיים.

כניסת המבחנים לתוקף מתאריך 1.1.2019

טיוטת התיקונים למבחני התמיכה פורסמה כידוע בסוף שנת 2018 וטרם נקבעו התיקונים הסופיים. לאור זאת, לא ייתכן שניתן יהיה להחיל את הקריטריונים החדשים באופן רטרואקטיבי על ביצועי שנת 2018 […] מוצע לפיכך לקבוע את מועד כניסת התיקונים לתוקף ב- 1.7.2019 לכל המוקדם, ולבחון את פעילות הגופים הנתמכים בשנת 2018 על-פי הקריטריונים הקודמים.

החתומים על מסמך העמדה:

אלי ביין, יו"ר אקט
אסתי זקהיים, יו"ר שח"ם
אסנת טרבלסי, יו"ר הפורום הדוקומנטרי בישראל
עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים
לימור פנחסוב, יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים
יצחק צחייק, יו"ר איגוד העורכים

_________________________________________________

אנחנו בפורום הדוקומנטרי בישראל, נמשיך לפעול ביחד עם ארגוני היוצרים למען חקיקה שתקדם את הקולנוע הישראלי בכלל, והקולנוע הדוקומנטרי בפרט.

לקריאת מסמך העמדה המלא >>