לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת פרסמה מועצת הקולנוע של משרד התרבות והספורט מסמך תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות ציבור.
בעקבות הפרסום, ניסחנו ביחד עם איגודי היוצרים והעובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל, מסמך תגובה עם הערותינו לגבי התיקונים המוצעים.
עיקרי הדברים הנם:
אנו רואים חשיבות גדולה במבחני התמיכה המפורסמים על ידי משרד התרבות ומברכים על הנכונות ליצירת קולנוע מייצג ושוויוני ולצדק חלוקתי בתמיכה בקולנוע ישראלי. שנת 2014 הייתה הפעם הקודמת בה תוקנו קריטריוני התמיכה בקולנוע, וכתוצאה מהתיקונים הללו, ניתן לראות סרטים מגוונים הנעשים על ידי יוצרים ויוצרות משלל קצוות החברה הישראלית.
עם זאת, אנו סבורים כי תיקוני הקריטריונים המוצעים בעייתיים ולוקים בחלקם בחוסר הבנה של התחום, דבר העשוי לפגוע בעתידן של היצירות הקולנועיות שיגיעו למסכים בשנים הקרובות. תחושתנו היא שהתיקון לחוק כפי שפורסם לעיון הציבור, נכתב מתוך מטרה שאיננה קשורה לרווחת הקולנוע ולקידום אוכלוסיות מודרות, אלא ליצירת בלבול וכאוס, זאת תוך החלשת כוחם של המוסדות הנתמכים.
תחושתנו היא שהתיקון לחוק כפי שפורסם לעיון הציבור, נכתב מתוך מטרה שאיננה קשורה לרווחת הקולנוע ולקידום אוכלוסיות מודרות, אלא ליצירת בלבול וכאוס, זאת תוך החלשת כוחם של המוסדות הנתמכים.
תוך כדי כתיבת מסמך זה, התבהר לנו כי התיקונים לחוק הקולנוע נוסחו על ידי מי שלא לוקח חלק פעיל בתעשיית הקולנוע בישראל ואינו מבין כיצד פועלת התעשייה. המסמך רצוף אי דיוקים והנחות מוטעות שנובעים מחוסר ההבנה הזה. בהתאם לכך, על אף שהגבנו רשמית על התיקונים בניסיון לשפרם, לא מן הנמנע שנביע בעתיד מחאה על מסמך זה ותנאיו שנוסחו בלי התייחסות למציאות בשטח.
מבחני התמיכה שהובאו לתגובתנו מהווים לתפיסתנו מסמך עבודה ראשוני בלבד אשר יש לתקנו בצורה משמעותית תוך עבודה משותפת עם כלל הגורמים הרלוונטיים. אנו קוראים למועצת הקולנוע להתייחס באופן ענייני לתגובתנו ולקיים דיונים פתוחים עם כל נציגי הגופים הנתמכים.
להלן מספר מהסעיפים ותגובתנו בהתאם:
1. סיוע להפקת סרטים אזוריים
"התמיכה בתחום זה תוענק למוסד ציבור המסייע להפקה אזורית של סרטים ישראליים מכל הסוגים (סרטים עלילתיים באורך מלא, סרטים קצרים או סרטים תיעודיים) למעט סרטי גמר של סטודנטים, המתקיימת בעיקרה באזור הגליל, אזור יהודה ושומרון או באזור הנגב."
אנו סבורים כי הפניית 13.5% מתקציב הקולנוע הישראלי לטובת תחום תמיכה חדש, פוגעת באופן משמעותי בתחומי התמיכה הקיימים, אינה מידתית ואינה תואמת את המציאות בשטח. מטרת החוק הינה לקדם את הקולנוע הישראלי ומקצועיותו ולא רק את ייצוג הפריפריה. בעוד שגובה התמיכה בתחום חדש זה מקוזז מתחומי התמיכה האחרים הקיימים במבחנים – אין כל הבהרה של חלוקה ז'אנרית בתוך התחום החדש. אם כן, יש להגדיר אחוזי מינימום שיופנו לטובת ז'אנרים ספציפיים (דוגמת קולנוע עלילתי וסרטי תעודה). אנו מציעים להחיל באופן הדרגתי את כניסת התחום החדש במקום להקציב לו אחוז אדיר מתקציב הקולנוע באופן מיידי. בנוסף, יש לנסח מחדש ולדייק מול נציגי האיגודים והקרנות את תנאי הסף כך שיתאימו לעובדות בשטח ולתחום העשייה הקולנועית
בניסוחם הנוכחי, המבחנים מעלים תחושה של העדפה מפלה, המקשה על המשך קבלת תמיכה ליצירה באזורי המרכז או בנושא שאינו ייעודי, כזו שעלולה לפגוע קשות בתעשייה, בחבריה ובהיקף היצירה. אנו מציעים לבנות תשתית הדרגתית למימוש המטרות ולשאוף לשיתוף בין המרכז לפריפריה במקום הפרדתם.
2. פריפריה
"(א) מי שמקום מגוריו הקבוע באחד מכל אלה: (1) ישוב המרוחק מעל 150 ק"מ מתל-אביב (2) יישוב בסיווג 1 עד 5 לפי סיווג הלמ"ס (3) שכונה בסיווג 1 עד 4 לפי סיווג הלמ"ס לאזורים סטטיסטיים ;
(ב) מי שמשתייך לאחד המגזרים הבאים: מיעוטים, עדות דתיות שאינן יהודיות, חרדים, עולים חדשים שעלו לארץ ב- 10 השנים שקדמו, מי שהוא או הוריו נולדו באתיופיה, אנשים עם מוגבלות או אנשים מקרב קהילת הלהט"ב."
המסמך מבוסס על תוספת משמעותית של ניקוד (וכספי תמיכה) לפעולה בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, צעד המבורך בפני עצמו, אך לוקה בחוסרים משמעותיים.
כך, בהגדרת "פריפריה" במבחנים מושם דגש ניכר על מרחק מהמרכז הגיאוגרפי של ישראל, אך לא על פריפריה תרבותית וחברתית והיצירה הקשורה אליה. זאת, בניגוד לנוסח הקודם של המבחנים.
במקרים בהם כן מוגדרות קבוצות מיעוטים כפריפריה, ישנה נטייה לסימון יתר של היוצרים/ות, פגיעה בפרטיותם ובחופש העיסוק שלהם ועוד.
בנוסף, הגם שאנחנו שותפים לשאיפה להרחיב את מעגל היצירה לכל חלקי ישראל והחברה הישראלית, האם מטרה זו צריכה לבוא על חשבון מקצועיות היצירה? או לייצר תזוזה מלאכותית של יוצרים מהמרכז לאזור פריפריאלי על מנת לעמוד בקריטריונים? אם לא זו הכוונה – ואנו מאמינים שלא זו הכוונה – הרי שיש למצוא מקורות אחרים לקידום מקצועי של הפריפריה הגיאוגרפית. קשה להבין מדוע זה הקולנוע הישראלי, עם תקציבו המצומצם ביותר, צריך לשאת על גבו את קידומה של הפריפריה הישראלית – תוך שהתעשייה הקיימת (שהתרכזה בעיקרה, בדומה לכל מדינות העולם, בעיר מטרופולינית מרכזית) צריכה להיפגע כלכלית ויצירתית על מנת שזה יקרה.
אל מול הגדרה זו, אנו מציעים ומבקשים לשוב להגדרות המבחנים הקיימים – פריפריה חברתית, גיאוגרפית ותרבותית, מבלי להיכנס לפרטים שעשויים להסתבר כפוגעניים.
3. הגדרת "סרט קצר"
"סרט ישראלי שהוא סרט עלילתי, לרבות דרמה או אנימציה ולמעט סרט סטודנטים, באורך של עד 60 דקות, ומיועד, בין היתר, להקרנה בבית קולנוע;"
אנו מציעים תוספת, כמעט מובנת מאליה, שאחת ממטרות התמיכה הינה קידום סרטי תעודה באורך קצר.
אין סיבה שסרטי תעודה קצרים יישמטו מכאן, אנו סבורים שמדובר בטעות סופר. סרטי תעודה קצרים מהווים יצירה בפני עצמה, ובנוסף לכך שער כניסה של יוצרים צעירים לתעשיית הקולנוע.
אנו מציעים תוספת, כמעט מובנת מאליה, שאחת ממטרות התמיכה הינה קידום סרטי תעודה באורך קצר.
אין סיבה שסרטי תעודה קצרים יישמטו מכאן, אנו סבורים שמדובר בטעות סופר. סרטי תעודה קצרים מהווים יצירה בפני עצמה, ובנוסף לכך שער כניסה של יוצרים צעירים לתעשיית הקולנוע.
4. תמיכה ברשויות מקומיות בנוסף לסינמטקים
אנחנו סבורים שתהיה זו טעות, להעביר את כספי הקולנוע לרשויות מקומיות ולתאגידים מקומיים. גופים אלו בדרך כלל חזקים כלכלית ובעלי מקורות הכנסה משמעותיים – גם ממשרדי ממשלה אחרים – ובדרך כלל אינם מחויבים לעשייה קולנועית ארוכת טווח. לפיכך, העברת כספים מתקציב הקולנוע לגופים כגון אלה עשויה להביא לפגיעה משמעותית בתחום.
5. סיבוך יתר בירוקרטי של עבודת הקרנות
"המוסד יתעד את הליכי קבלת ההחלטות לגבי כלל הבקשות לסיוע שהוגשו לו, החל משלב המלצות הלקטורים, דרך בחינתן על ידי מנהל הקרן ובעלי תפקידים בקרן וכלה באישור ההחלטות על ידי הגורם המוסמך. תיעוד כאמור יכלול פירוט של הנימוקים שביסוד ההחלטה ויימסר לעיון המשרד, לפי דרישתו, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הדרישה לשם בחינת עמידתו של המוסד בהוראות סעיף קטן זה; המשרד לא יתערב בשיקולים האמנותיים של המוסד."
לא ברור מדוע נדרשת הקרן להעביר המידע תוך שבעה ימים. הסעיף מקנה בפועל למשרד התרבות אפשרות להקפיא פעילות של קרן או להטיל עליה פעילות בהינד עפעף ללא שום עילה פרט לשרירות דעתו. יש פה חשש ממשי לפגיעה כשמשרד התרבות מהווה מנגנון ערר על החלטות גורמים מקצועיים.
6. סרטי תעודה
במבחני התמיכה המתוקנים הועלה גובה התקציב המומלץ לסרט תעודה מ-500 אלף ₪ ל-800 אלף ₪. בעקבות תיקון זה, ייווצר מצב בו ייתמכו מעט מאוד סרטים בנאותות הפקה גבוהה, ללא אפשרות לתמיכה בסרטים תיעודיים שעלותם נמוכה יותר.
גובה התקציב שנקבע לסרט תעודה אינו עומד בשורה אחת עם הגובה המקסימלי של תמיכת גופי השידור בסרט )שאינו עולה על 300 אלף ₪) ולכן עולה חשש שליוצר/ת לא תהיה אפשרות לגייס להפקת סרטו את יתרת התקציב מעבר לתמיכת הקרן.
אנו מציעים כי גובה התקציב לסרט תעודה יתוקן ל-600 אלף ש"ח ברף העליון, וכי אחוז נמוך בהרבה מ-70% מהסרטים הנתמכים, ובכל מקרה לא גבוה מ-50% – יחויב בסכום הפקה זה כדי לקבל את הניקוד המקסימלי הנוסף.
ההפחתה בשיעור התמיכה בסרטי תעודה מתוך תקציב הקולנוע מאיים אף הוא על עתיד התחום ומקטין משמעותית את מספר סרטי התעודה שיזכו לתמיכה מדי שנה.
7. ייצוג נשים
בניגוד לסעיף בו נאמר כי התמיכה למוסד תגדל ב-2% במידה ו"מספר הנשים החברות בוועד המנהל שלו בשנת ההערכה לעומת כלל חברי הוועד המנהל עמד על 30% לפחות מכלל חברי הוועד המנהל", ובהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולפסיקת בג"ץ בנושא – כי יש לחתור לייצוג הולם ושוויוני, נראה לנו שגוי לקבוע תמריץ על בסיס 30% נשים בהרכב הוועדים המנהלים והרכב הלקטורה בקרנות.
אנחנו מציעים לקבוע תנאי סף של 30% נשים בהרכב הוועד המנהל והגדלת התמיכה ב-2% למוסד שעומד בתנאים שיווניים של 50% נשים ומעלה.
8. כניסת המבחנים לתוקף בדיעבד מתאריך 1.1.2019
טיוטת התיקונים למבחני התמיכה פורסמה כידוע בסוף שנת 2018 וטרם נקבעו התיקונים הסופיים. לאור זאת, לא ייתכן שניתן יהיה להחיל את הקריטריונים החדשים באופן רטרואקטיבי על ביצועי שנת 2018. לפיכך אנו מציעים לקבוע את מועד כניסת התיקונים לתוקף ב- 1.7.2019 לכל המוקדם, ולבחון את פעילות הגופים הנתמכים בשנת 2018 על-פי הקריטריונים הקודמים.
9. הסדרת פעילות ועדת התמיכות של מועצת הקולנוע
אנו מציעים לבסס במבחני התמיכה הסדרי עבודת ועדת התמיכות של מועצת הקולנוע, זהות חבריה, הליכי קבלת החלטותיה ושקיפות פעולתה.
החתומים על מסמך העמדה:
אקט, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
שח"ם, איגוד השחקנים בקולנוע ובטלוויזיה
הפורום הדוקומנטרי בישראל
איגוד התסריטאים
איגוד הבמאיות והבמאים
איגוד העורכים ומקצועות הפוסט בישראל
_________________________________________________
אנחנו בפורום הדוקומנטרי בישראל, נמשיך לפעול ביחד עם ארגוני היוצרים למען חקיקה שתקדם את הקולנוע הישראלי בכלל, והקולנוע הדוקומנטרי בפרט.
