רבים מאתנו, היוצרים הדוקומנטריים, נתקלו לאורך השנים בדלתות סגורות בחיפוש אחר מסמכים, תמונות או סרטים. העניין אינו מקרי, מאחורי חסימת הגישה למידע יש כוונת מכוון והם חלק מרוח כללית שמבקשת לשלוט במידע ודרך כך לשלוט בסיפור.
מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני (ע"ר) הוא מרכז לתיעוד, מחקר וקידום של זכויות אדם במסגרת הסכסוך. במסגרת פעולתו פועל המכון להרחבת יכולתו של הציבור להגיע למידע המוחזק בארכיונים הציבוריים באמצעים שונים: מיפוי החסמים המקשים על הגישה, הבנת הסיבות להיווצרות אותם חסמים והדרכים להסרתם.
הגישה לארכיונים היא מרכיב מהותי מזכות הציבור לדעת, הארכיונים מחזיקים במידע שנוצר לנאסף על ידי הציבור לטובת הציבור. הציבור הוא אנחנו, כולנו.
באוגוסט האחרון פנה רה"מ בנימין נתניהו לשר החוץ השוויצרי בבקשה שממשלת שוויץ תעצור את המימון למכון עקבות, הפנייה זו הייתה מבוססת על דו"ח שפרסם ארגון "עד כאן", המשמיץ את מכון עקבות וטוען כי הוא פועל כמרגל מטעם ממשלות שוויץ ונורבגיה.
ארגון עקבות עושה עבודת קודש בחשיפת ארכיונים ציבוריים, שחסומים לגישת הציבור בניגוד מוחלט לחוק הארכיונים, ללא הטיה פוליטית או מפלגתית, ראיה לכך היא שיתוף הפעולה ההדוק שלו בשנים האחרונות מול ארכיון המדינה.
המלחמה לחשיפת העבר היא יומיומית וסיזיפית, החומר הוויזואלי שאינו נגיש לציבור הולך ומתכלה בהיעדר תנאים ומחובתנו לחשוף אותו ולהציל אותו. אלו הן אבני היסוד של הפעולה הדוקומנטרית, נגישות לסיפור, למידע ולתיעוד הוויזואלי. את השיטפון הזה אנחנו חייבים לעצור.
פורום היוצרים הדוקומנטריים עומד לצדו של ארגון עקבות, הניצב בפני מתקפה פחדנית ואנטי-דמוקרטית. זה לא מאבק נגד ארגון בודד אלא מאבק לשקיפות, לחופש מידע ולהגנה על זכויות אדם.
אסנת טרבלסי, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרי (ע"ר) וחברי הנהלת הפורום הדוקומנטרי בישראל
