גיליון מספר 17 של "תקריב" בשיתוף עם מכון ון ליר בירושלים, עוסק בקשר בין בית לקדושה.
כמו קדוּשוֹת אחרות, בתים פרטיים ולאומיים חולקים את הפרדוקס של כמיהה למקום בו מתגלמות השאיפות שלנו לאינטימיות, אותנטיות ובטחון יחד עם הידיעה של אי היכולת לממש אותם. איך חיים עם הסתירה הזאת? ומה תפקידה של הקדוּשה בתיווך הרגשות האלה?
האם יש צורך באלוהות, בנשגב, במופלא – כדי להבין את התחושות שניתן לכנותם "קדושה"? ומה משמעותה של קדושה המיוחסת לאתרים מחולנים כמו הבית הבורגני או המוזיאון הלאומי?
גיליון מגוון זה בודק איך משתתף הקולנוע התיעודי בייצור, בנשיאה ובפירוק הערכים המודרניים של הקדושה הביתית. כיצד סרט יכול לחתור תחת אתוס הקדושה של בתים ממשים, מוסדות ומושגים? או להיפך: אֵילו אמצעים אמנותיים מייצרים בסרט תחושה של קדושה/נשגבות ביחס לבית? מאמרי הגיליון הדנים בסרטים: "הקיר", "המוזיאון", "יזכור למנשיה", "הדירה", "הבחירה והגורל", "פארדיס: גן עדן אבוד", ו"שלושה חדרים של מלנכוליה", מציעים תשובות שונות לשאלות אלו ומצביעים על כוחה ההולך וגדל של היצירה הדוקומנטרית להציע אפשרויות חדשות לחקירה ולפרשנות של המציאות סביבנו.
הגיליון כולל גם ראיון עם איבתיסאם מראענה על שאלות של אמהות, בית ושייכות מול יצירה עצמאית ושחרור.
חלקו האחרון של הגיליון מוקדש לפרסום מחודש של מאמרים לזכרו של קלוד לנצמן, שהלך לעולמו בחודש יולי האחרון. ושיצירתו עסקה בשאלות המטרידות אותנו גם היום.
עורכות הגיליון: יוכי פישר ורונה ברייר
עורכי תקריב: רן טל וענת אבן | מפיקה: דנה גוצ׳י
תודה רבה למכון ון ליר, ולקרן רבינוביץ ומפעל הפיס על התמיכה.
