TAKRIVbiglogo  

 FB 

 אתרצפיה2 

voting 

 

 



הנהלת הפורום
 

אסנת טרבלסי - יו"ר הפורום  

osnat 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשלוש השנים האחרונות נאבקנו על הקמתו של תאגיד השידור הציבורי, ולא פחות מזה על דמותו ועל עצמאותו. 
שיאו של המאבק היה בהפגנה הגדולה שקיימנו יחד עם כל האיגודים. המאבק לא הסתיים ולא יסתיים עד שנחזה 
בפתיחתו הרשמית של התאגיד. זהו המאבק המרכזי שניהלתי יחד עם הנהלות הפורום בשלוש שנים האחרונות.

בימים אלו אנו פועלים לשיפור תנאי החוזים בתאגיד, למעבר ההפקות מרשות השידור לתאגיד ולהעברת הארכיון, 
שזה בנפשנו. גם במלחמה על תנאי הסף לכניסתם של השחקנים החדשים לשוק התקשורת הצלחנו להשיג הישגים
ולהביא לכך שהמחויבות להפקות מקור תהיה חלק מהקריטריונים במכרז, וכן שכל שחקן חדש הנכנס לשוק ומגיע
ל-5% נתח שוק יהיה מחויב להפקות מקור ועוד. עם הניסיון לאחד את המועצות אנו עומדים על המשמר לוודא
שתנאים אלו יקוימו כמו השמירה על היקף הפקות המקור בכלל הפלטפורמות.

המאבקים לשימורו של הסרט הדוקומנטרי הבודד וכן של סדרות דוקומנטריות מסוגה עילית אינו פוסק אף פעם.
מכל כיוון יש ניסיונות לזנב בו ולהגדירו מחדש. אנו מחויבים ופועלים ללא ליאות לשימורו וגאים בכל ההישגים של
הקולנוע הדוקומנטרי בשנים האחרונים ואשר הגיעו לשיא בשנה האחרונה.

קיימנו פעילות בכל פסטיבל קולנוע בארץ וכן שת"פים עם גופים שונים ובשנה הקרובה הפעילות הזו תגדל ותורחב.
בשנה הקרובה נמשיך במאבקים ובפעולות להעשרה וקידום היצירה הדוקומנטרית והיוצרים. מקווה שיחד נוכל להמשיך
ולפעול למען היצירה הדוקומנטרית, לחזקה ולפתחה למקומות חדשים.



רפאל בלולו

 
balulu

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבחינתי הקולנוע התיעודי והקולנוע הישראלי בכללי, עדיין לא מצליח להגיע לכל חלקי האוכלוסייה בישראל כפי
שראוי שיעשה. ההפסד הוא של הקהל ושל היוצרים/ות גם יחד. הסיבות לכשלים הללו מגוונים אבל אפשר לומר
בתמציתיות שמדובר בתשתיות ותוכן.

אחת החוויות המשמעותיות ביותר שחוויתי בעת הקרנת סרטי הדוקומנטרי בשנתיים האחרונות בקרב אוכלוסיות שלא
נוהגות ללכת לקולנוע הישראלי הוא כי יש צמא בלתי רגיל לקולנוע הישראלי ולסיפוריו; יהיו אלו סיפורים
המייצגים
את הקהילה הרחבה ספציפית הזו או סיפורים ישראלים של קהילות ותרבויות אחרות. להבנתי אחת
הסיבות בגללן
הקהלים נותרים מחוץ לקולנוע, קשורה בתנאי הקרנה מאולתרים פעמים רבות ובעיקר במוקדי
הפצה לא קיימים.
הנכונות של המוסדות לממן אירועי תרבות המשלבים בתוכם קולנוע היא גבוהה, אבל צריך
לדעת איך ולאן לכוון.

המטרה המרכזית שארצה לשים על השולחן היא קירוב הקהלים הללו להיצע המרשים של הקולנוע הישראלי 
הדוקומנטרי תוך רתימה של מוסדות, עיריות, מנהליים קהילתיים מקומיים ומנהיגים קהילתיים אל יוזמות 
קולנוע תיעודי ושיתופי פעולה. אני מאמין שאצירה נכונה של תכנים תעודד רכישה של הקרנות קולנוע ותייצר
מסורת ותשתית של הקרנות באזורים שלא מתקיימים בהם הקרנות. אלו בתקווה יולידו קהל שידע לדרוש
מהרשויות את הזכות לקבל תרבות כזו והדבר יוביל לאפיקי הכנסה חדשים בעבור היוצרים והיוצרות. בתוך
זה אני מקווה שהדבר יעשה גם פעולה הפוכה בתוך קרנות הקולנוע על מנת לעודד סיפורים ישראלים מגוונים
יותר, שיולידו יוצרים ויוצרות מגוונים יותר, למען קהל צופים מגוון יותר. כל זה דורש עבודה אותה אני רוצה
ומוכן לעשות.

 

 


  יהלי גת

yahli

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לנוכח המציאות הקשה, בלשון המעטה, של הפקות המקור, אני מאמין שכל אחד צריך להטות כתף ולתרום את חלקו. אין ספק
שאנחנו נלחמים על פרנסתנו אך בעיקר על זהות ותרבות שהולכים לכיוונים לא טובים. אחרי 7
שנים שבהם לא הייתי חלק
מההנהלה הגיע הזמן לחזור  ולתרום, ולרתום את הניסיון והקשרים שרכשתי עם השנים
לטובת ציבור היוצרים התיעודיים.

מכיוון שכרגע הכל מתנקז לכיוון השידור הציבורי, לשם צריך להקדיש את מרב המאמצים ובעיקר להניע את היוצרים מכל
הארגונים לפעולה אקטיבית שתשים גם את היצירה המקורית על מפת האינטרסים והשיקולים של מובילי המהפך
בשוק השידורים.

 

 

לוי זיני

levi  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יצירת סרט תיעודי עצמאי אינה תחביב, אינה עיסוק צדדי, מדובר במקצוע - המקצוע שלי - ואני  דורש את הזכות להתפרנס ממנו.
מה שהוא על פניו  תביעה בסיסית, לגיטימית, אינו כה ברור
במקומותינו והעתיד מבשר טלטלות נוספות, מטרידות: מעבר של
הטלוויזיה המסחרית לשיטת
 הרישיונות, ערוץ ציבורי שחרב סגירה מרחפת מעליו, רשות שנייה לא מתפקדת, מועצת קולנוע
שעסוקה במאבקי כוח פוליטיים וזו רק רשימה חלקית. אין ברירה חייבים להתגייס.

 

 

אילן יגודה

ilan  
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 הייתי חבר הנהלת הפורום בין השנים 2000-2004. בתפקידי לקחתי חלק במאבקים מול גופים רגולטורים ובעיקר מול הרשות השנייה
ורשות הכבלים וניסיתי לתרום כמיטב יכולתי להעלאת מעמדו של הסרט הדוקומנטרי בגופים אלו. גם בשנים 
שבהן לא הייתי חבר הנהלה
ניסיתי להישאר מעורב ולהשפיע כמו בהעלאה למודעות מקרים של התנהלות לא תקינה של 
קרנות הקולנוע מתוך ניסיון לתרום לשיפור
המצב. חזרתי להנהלה לפני שנתיים ועסקתי בעיקר בניסיון לשמור על מעמדו 
של הקולנוע הדוקומנטרי ובמאבקים מול הרשות השנייה
בניסיונות לגרום לה למלא את תפקידה כרשות רגולטורית, ומול 
הזכיינים וערוץ 10 שביקשו לעשות את המינימום שנדרש מהם אם לא פחות.

בשנה האחרונה עסקתי בעיקר בנושא הרגולציה ובטיפול בנושא הרפורמה של פילבר שנדחתה בינתיים על רקע השינויים בשוק התקשורת.

כיוצרים עצמאיים רבים אחרים, אני חש שקשה יותר ויותר, כמעט בלתי אפשרי לביים ולהפיק סרטים דוקומנטריים בשנים האחרונות והסיבות
לכך מגוונות:
1. ניצול הפרצות בכללים ע"י הזכייניות וערוץ 10 בדרכים שונות כמו העברת רוב מכסת הסרטים הדוקומנטריים שהם מחויבים לה לחברת
הפקות אחת או לטאלנטים במקום ביזור ההפקות.

2. המעבר של ערוץ 8 בכבלים להפקת יותר ויותר הפקות אינהאוס שנובע מהיותו גם ערוץ משדר וגם מפיק עצמאי, וההעדפה הברורה שלו
לסדרות שאת רובן הוא יוזם, על חשבון הפקת סרטים בודדים ע"י יוצרים עצמאיים.

3. היחלשות הקרנות והירידה בתקציבים שבפועל מופנים להפקת סרטים דוקומנטריים.

4. הסאגה הבלתי נגמרת של המעבר לערוץ הציבורי וחוסר הודאות הקשורה אליו והדחייה המתמשכת של פתיחתו.

המלצות ועדת פילבר, שבינתיים לא יושמו עקב השינויים בשוק התקשורת, הן עדיין איום עתידי שלא הוסר, וכמו כן עדיין לא נפתרה סוגיית
מחויבות הערוצים החדשים שמוקמים ליצירה המקורית. זאת בנוסף לניסיונות הבלתי נלאים להשגת שליטה פוליטית על התכנים המופקים
בערוצי הטלוויזיה ובקרנות ובכלל ביצירה ובתרבות המקורית.

ארצה לקדם את האפשרות ליצור סרטים דוקומנטריים ולהפוך אותה שוב נגישה, כפי שהייתה בעבר, בקרנות ובגופי השידור לכלל היוצרים
והעוסקים בתחום. אשמח לתרום למאבק על זכויותינו ליצירה עצמאית ועל עתידו של הקולנוע הדוקומנטרי בארץ.

 

 

לירן עצמור

liran

אני שמח לשוב לפעילות בהנהלה ולהילחם על מעמדו של הסרט התיעודי בעיקר מול תאגיד השידור הציבורי ומול גופי השידור והקרנות הנוספים.
כמו כן אני מבקש להדגיש את תפקידו ואת חשיבותו של המפיק הדוקומנטרי בתהליך היצירה וחיזוק מעמדו מול הגורמים השונים.

 

 

 

קרין קיינר

karin

שלוש שנים שאני מתנדבת בפורום ולא מתוך היותי חברת הנהלה. השנה הייתי חברת הנהלה לכל דבר. קידמתי את הפורום במדיה
הדיגיטלית בכל הפלטפורמות, נכחתי בישיבות בועדת הכלכלה בכנסת והייתי שותפה למאבק הקשה
למען התאגיד. אבל יותר מהכל
הרגשתי שאת העבודה החשובה שלי עשיתי כנציגת הפורום באקדמיה. התנדבתי להיות
חברת ועדה בתחרות הטלוויזיה וביחד עם חברי
הנהלת האקדמיה, יצרנו קטגוריה חדשה בכדי להגן על האינטרסים של
הדוקו הקלאסי. נלחמתי כדי להוציא סדרות כמו 'אבודים' שכבר 6
עונות מתחרה בסדרת תעודה, מהקטגוריה של תעודה
ויצרנו קטגוריה נפרדת לכל סדרות הרייטינג (גיבורים, מתמחים) והאמת לדעתי יש
לכולם מקום! זה נהדר שהדוקו מצליח
לתפוס לא רק את הנישה אלא גם בתי הקולנוע וגם את הערוצים המסחריים.פה המקום שלנו
להשפיע גם על המערכת
וגם על יוצרים צעירים בתחילת דרכם. 

 

 

יסמין קיני

yasmin   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כששבתי מלימודי קולנוע וטלויזיה בארה"ב לפני הרבה יותר מדי שנים הרגשתי שנחתתי בגן עדן לדוקומנטאריסטים. השתלבתי במהירות
בעשיה הדוקומנטארית הענפה מכתבות למבט שני, סרטים וסדרות לערוצים שונים, בעוד חברי האמריקאים נאבקים לגייס כסף לסרט אחד.
גם היום ישראל היא מעצמה דוקומנטארית אבל לאחר שנתיים של עבודה כחברה בהנהלת הפורום ברור לי שאם לא נמשיך להלחם באינטנסיביות
יפגעו חופש היצירה והפעולה שלנו.

חוסר הודאות וצימצום המשאבים מאיימים לצמצם את מקור פרנסתינו וכר יצירותינו, ואנחנו חייבים להמשיך ולעשות הכל כדי לשמור על המקום
שלנו על המסך ועל חלקינו בתקציבי הערוצים והקרנות. בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשנה החולפת, הייתה לי הזכות להיות שותפה פעילה
במאבק על קיומו של תאגיד השידור הציבורי – מקום שצריך להיות הבית שלנו היוצרים הדוקומנטרים. בנוסף הייתי שותפה לקידום האמנה נגד
הטרדות מיניות בקולנוע ובטלוויזיה, ובהתמודדות עם קשיי רגולציה אל מול השחקנים החדשים שנכנסים אל שוק הטלוויזיה. האתגרים שאנחנו
עומדים מולם אינם קלים ואשמח להמשיך ולהיות מגוייסת, להמשיך ולתרום ממרצי זמני וניסיוני בקידום המטרות של הפורום ושל כלל היוצרים
הדוקומנטרים אל מול גופי השידור, הקרנות והקהל.

 

 אפרת שלום דנון
efrat 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשנה עבורי הפורום הוא בית ליצירה התיעודית בארץ. הוא זה שמוביל בתעוזה ובעיקשות את המאבקים הדרמתיים הנחוצים על מנת שתמשיך
להתקיים. אני שמחה שגם בשנה האחרונה הייתי שותפה יחד עם הנהלת הפורום, לקידום היצירה הדוקומנטרית בישראל, יצירה שזוכה לפריחה
משגשגת, גם בפסטיבלים בעולם וגם בבתי הקולנוע. גם השנה פעלנו בחזיתות שונות - במאבק על הקמת תאגיד השידור הציבורי, בניסיון לחזק
את הדיאלוג מול מועצת הקולנוע ובמאבק על הגדלת התקציב המופנה לקולנוע התיעודי.

בשנה הקרובה אני מעוניינת להמשיך ולפעול לטובת המטרות החשובות האלו, ולסייע ככל האפשר לקהילת היוצרים והיוצרות ביוזמות ובפעילויות
רבות נוספות, כל זאת כדי שהקולנוע הדוקומנטרי ימשיך להשמיע את הקול היחודי והמשמעותי שלו בתרבות הישראלית.

 

 

קרן שעיו
keren 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בשנה האחרונה מאז הצטרפתי לוועד המנהל נחשפתי לכוחות הפועלים בתעשייה שלנו ולכוחות שפועלים נגדה. הבנתי עד כמה קיומו
של הפורום הוא חשוב אל מול הסכנה של פגיעה ביצירה התיעודית תוך רצון לפגוע בחופש הביטוי וחופש היצירה. לשמחתי, כוח ההרתעה
שלנו הוא גדול ואת זה יש לשמר, להגדיל ולטפח.

בשנה הקרובה אשמח להמשיך ולהתמקד במאבקים שהפורום לוקח בהם חלק בכמה חזיתות ובעיקר עד הבטחת קיומו של התאגיד. בנוסף
אשמח להמשיך את המאבק להגדלת התקציבים של הקולנוע התיעודי ולהמשיך לפעול לקיום מפגשים מקצועיים ודיונים חשובים בין יוצרים
למען קידום והתפתחות השיח.

אני מאמינה בכוחה של הובלה מתוך הקהילה שיודעת היטב את הצרכים של עצמה ומעוניינת לקדם אותם. הייתי שמחה להמשיך להיות חלק
מהכוח המשפיע הזה ולפעול למענו ובעיקר למען קיום זכותה וקידומה של היצירה התיעודית.

 

 

 

 

 

הייתי חבר הנהלת הפורום בין השנים 2000-2004.  בתפקידי לקחתי חלק במאבקים מול גופים רגולטורים ובעיקר מול הרשות השנייה ורשות הכבלים וניסיתי לתרום כמיטב יכולתי להעלאת מעמדו של הסרט הדוקומנטרי בגופים אלו.

גם בשנים שבהם לא הייתי חבר הנהלה ניסיתי להישאר מעורב ולהשפיע כמו בהעלאה למודעות מקרים של התנהלות לא תקינה של קרנות הקולנוע מתוך ניסיון לתרום לשיפור המצב.

חזרתי להנהלה לפני שנתיים ועסקתי בעיקר בניסיון לשמור על מעמדו של הקולנוע הדוקומנטרי ובמאבקים מול הרשות השנייה בניסיונות לגרום לה למלא את תפקידה כרשות רגולטורית, ומול הזכיינים וערוץ 10 שביקשו לעשות את המינימום שנדרש מהם אם לא פחות. בשנה האחרונה עסקתי בעיקר בנושא הרגולציה ובטיפול בנושא הרפורמה של פילבר שנדחתה בינתיים על רקע השינויים בשוק התקשורת.

כיוצרים עצמאיים רבים אחרים, אני חש שקשה יותר ויותר, כמעט בלתי אפשרי לביים ולהפיק סרטים דוקומנטריים בשנים האחרונות והסיבות לכך מגוונות:

  1. ניצול הפרצות בכללים ע"י הזכייניות וערוץ 10 בדרכים שונות כמו העברת רוב מכסת הסרטים הדוקומנטריים שהם מחויבים לה לחברת הפקות אחת או לטאלנטים במקום ביזור ההפקות.
  2. המעבר של ערוץ 8 בכבלים להפקת יותר ויותר הפקות אינהאוס שנובע מהיותו גם ערוץ משדר וגם מפיק עצמאי, וההעדפה הברורה שלו לסדרות שאת רובן הוא יוזם, על חשבון הפקת סרטים בודדים ע"י יוצרים עצמאיים.
  3. היחלשות הקרנות והירידה בתקציבים שבפועל מופנים להפקת סרטים דוקומנטריים.
  4. הסאגה הבלתי נגמרת של המעבר לערוץ הציבורי וחוסר הודאות הקשורה אליו והדחייה המתמשכת של פתיחתו.

המלצות ועדת פילבר, שבינתיים לא יושמו עקב השינויים בשוק התקשורת, הן עדיין איום עתידי שלא הוסר, וכמו כן עדיין לא נפתרה סוגיית מחויבות הערוצים החדשים שמוקמים ליצירה המקורית.

זאת בנוסף לניסיונות הבלתי נלאים להשגת שליטה פוליטית על התכנים המופקים בערוצי הטלוויזיה ובקרנות ובכלל ביצירה ובתרבות המקורית.

ארצה לקדם את האפשרות ליצור סרטים דוקומנטריים ולהפוך אותה שוב נגישה, כפי שהייתה בעבר, בקרנות ובגופי השידור לכלל היוצרים והעוסקים בתחום.

אשמח לתרום למאבק על זכויותינו ליצירה עצמאית ועל עתידו של הקולנוע הדוקומנטרי בארץ. 

 
דף הבית | אודות | קישורים יצירת קשר | חדשות | מפת האתר © כל הזכויות שמורות Design by Maria Etinger בניית אתר  אינטרנט
. סינמטק תל אביב רח' שפרינצק 2, תל אביב בניית אתרים