דוקורונה
ערוץ הבידוד של הפורום הדוקומנטרי
בעקבות מגפת הקורונה יוצרי דוקו ישראליים, חברי וחברות הפורום הדוקומנטרי בישראל, משחררים לצפייה חופשית או בתשלום סמלי סרטים תיעודיים מעולים!
כל הלינקים באדיבות ובאחריות היוצרים/ות.
איכן שפועם ליבך - סיפורה של ננה שרייר
מאז נהרגה אימה של ננה בתאונת דרכים מחרידה בגיאורגיה, כשזו היתה רק בת שנתיים, הוטבע בקירבה געגוע וכמיהה קבועה לאמא, ולתחושת שייכות. בגיל 42 מגלה ננה בהפתעה, שהאנשים אותם הכירה בתור הוריה, הם למעשה חסרי כל קשר ביולוגי אליה, וכי היא מאומצת. עובדה זו מטלטלת את עולמה והיא מחליטה לחשוף בכל מחיר את מקורותיה האמיתיים. אבל על אף שאימוץ ילדים היה מנהג נפוץ מאוד בגיאורגיה, מבחינת משפחתה המסורתית, לאיש אין זכות לספר לילד המאומץ על מקורותיו האמיתיים מלבד האב המאמץ, ולבחירתו. אבל אביה המאמץ של ננה, התאבד בקפיצה לפני שנים, והותיר אותה עם המון שאלות, אותן היא נחושה לפתור.
בימוי והפקה: רועי פינצי
יהוא ירון - אמן השכנוע העצמי
קברט דוקומנטרי אודות דרכו של מוזיקאי האינדי יהוא ירון לקראת אלבומו השני.
מעבר להרבה מוזיקה טובה, הסרט מציע פורטרט אינטימי של אמן שחייו האישיים פולשים ליצירתו ומעצבים אותה. וגם הופעות אורח קצרצרות של זאב טנא ורונה קינן, הילה רוח, רות דולורס וייס ועוד דמויות מסקרנות ומפתות מעולם האינדי.
בימוי והפקה: מיה זיידמן
רוקדים ביפו
פייר דוליין יוצא להגשים את חלומו כאשר הוא מביא את "כיתות רוקדות", הארגון שהקים בארצות הברית, לעיר הולדתו יפו, ומלמד ילדים יהודים וערבים בני 11 לרקוד, להתחרות ולכבד זה את זה. הסרט עוקב אחר סיפורם המורכב של שלושה ילדים המתמודדים עם סוגיות הנוגעות לזהות ובעיות הנובעות מדעות קדומות וגזענות, כל זאת תוך כדי ריקוד עם מי שנתפס כאויב שלהם. הסרט מתלווה אל הילדים, שתוכניתו של פייר משנה את חייהם תוך ארבעה חודשים ומאששת את אמונתו כי ריקוד יכול לגשר על שנאה ויכול להניע צעדים ראשונים של שינוי אמיתי.
בימוי: הילה מדליה
הפקה: דיאן נאבטוף, נטע צוובנר-זייברט, הילה מדליה
Getting better
סיסמא: TSIPIKARLIK
חמש וחצי בבוקר, נהר הירקון בתל אביב; בחתירה ברביעייה כל מה שחשוב זה הקצב. שני משוטים לשמאל ושניים לימין, ההגאית מביטה קדימה וכל היתר יושבים כשגבם אל היעד, מפעילים את כל גופם בסירה הצרה כדי לנתב כמה שיותר כוח לחתירה המונוטונית ובעיקר מקשיבים לקצב תנועת המים ולנשיפות החותרים האחרים. סימונה גורן (36) תזונאית ספורט ואמא לשלושה, היא אחת מאותם ארבעה. רק לפני 3 שנים התחילה להתאמן בחתירה והנה היא כבר משקיעה את כל כולה לקראת ההשתתפות במשחקים הפאראלימפיים ביפן 2020. ״בחתירה צריך רגש, לא ראייה״ היא אומרת. עבור סימונה החלום על הפודיום הנשגב שם בטוקיו הוא לא רק יעד ספורטיבי. סימונה נמצאת במירוץ אישי נגד הזמן, ונגד תהליך ההתעוורות שכבר החל בה, ואין טיפול או תרופה בעולם שתציל אותה. סימונה סובלת מרטיניטיס פיגמנטוזה (RP); מחלת עיניים גנטית המביאה לניוון הדרגתי של שדה הראייה עד עיוורון מוחלט. תחזית הרופאים היא שעד יום התחרות ראייתה של סימונה תתפורר כמעט לחלוטין. הסרט הקצר מציג חלק מהמסע העכשווי של סימונה עם החלומות והרצון לנצח את המחלה. שהשאלה ברקע עולה, האם לגורל יש יכולת להכתיב את זהותו של אדם?
בימוי והפקה: ציפי קרליק
אשכנז
סיסמא: Ashkenaz_Forum
אשכנז הוא שיטוט קולנועי במחוזות האשכנזיוּת בישראל. אשכנזים, על פי רוב, לא מתייחסים לעצמם במונחים עדתיים — "כולנו ישראלים", לא? — היידיש הוחלפה בעברית, הדת בחילוניוּת, הגלות בריבונוּת, השטעטל בקיבוץ, הנרדפוּת בכיבוש, החיוורון בשיזפון, ותלתלים כהים הפכו בשמש לבהירים (הודות גם למי החמצן). הסרט מתבונן באשכנזיוּת באמצעות ראיונות עם אנשים ברחוב ושיחות עם מבקרי תרבות ומתעד גילויים שונים של "אשכנז" במרחב הישראלי.
בימוי: רחל לאה ג'ונס
הפקה: אסנת טרבלסי
ג'יפסי דייווי
סיסמא: Gypsy_Davy_Forum
כשנער אמריקאי לבן ששורשיו באלבמה הופך לנגן פלמנקו צועני באנדלוסיה, מה קורה בדרך ומאחורי הקלעים? הסרט מגולל את סיפורו של דיוויד ג'ונס, שם במה: "דָויד סרווה", דרך חמש נשותיו וחמשת ילדיו – וביניהם הבמאית. מי כמוהם מכיר את האיש שבא, ראה וכבש; שפרט את כאבם על הגיטרה והרג אותם בשירה? דיוקן של אדם שהמציא את עצמו מחדש בחיפוש אחר האושר, יהא המחיר אשר יהא. ספק דו-קרב ספק דואט בין גיטרה למצלמה, ג'יפסי דייווי הוא גם סיפור על משפחה ורוח הדור שבו היא נוצרה.
בימוי: רחל לאה ג'ונס
הפקה: פיליפ בלאיש
אלוף העולם שלי
בגיל 22, עם התואר "אלוף ישראל באיגרוף" וכרטיס בכיוון אחד לניו יורק, יוצא מרחב מוהר לארה"ב. הוא משאיר מאחור הורים מודאגים, חברים ולא מעט מעריצים, ונוסע להגשים את חלומו כנגד כל הסיכויים: להיות אלוף העולם באיגרוף. אלא שלקראת שיאו של המסלול, מגיע הלא צפוי ומשבש את התוכניות הגדולות.
בימוי: ארי דוידוביץ
הפקה: מיקי לרון, ארי דוידוביץ
היה היה מלך - נסים אלוני בשלוש מערכות, שתי תמונות ביניים ואפילוג
סיסמא: Nissim103
נסים אלוני היה מלך בתיאטרון העברי, שהביא לבמה עולם מלכותי קסום, שופע דמיון, פיוט וחלומות נשגבים. אך בעולם בו המציאות השלטת היא דמוקרטיה אפורה, פופוליסטית, הנשלטת ע"י פקידי תיאטרון, אלוני מצא עצמו מלך גולה, ללא מלכות וללא קהל, ללא מבקרים או מנהלי תיאטרון שיחלקו את חלומותיו הפנטסטיים.
בימוי: דורון ג'רסי
הפקה: דורון ג'רסי ודוק סרטים – לוי זיני ואבישי פרץ
זלדה. אשה פשוטה
למרות שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, היא היתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה, היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים. למרות שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המיסתוריות יותר של התרבות העברית. 30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.
בימוי והפקה: יאיר קדר
חלומות של דובים
סיפורה של חבורת "דובים" ישראלית – קבוצת גאים בעלי מראה דובי והעדפות דומות, הנאבקים בהשמנת יתר, בבדידות ובזכרונות העבר. הסרט מתמקד בארבע הדמויות הראשיות – פז, דניאל ובני הזוג מוטי ומוטי – ועוקב אחריהם, כשהם בעיצומו של מסע הישרדות שבו יצטרכו לבחור בין חיים למוות ובין בדידות לזוגיות. סיפורי הדמויות נשזרים זה בזה ומתלכדים לסיפורה העצוב-מצחיק של חבורת אנשים ייחודית שלומדים לאהוב את עצמם כמו שהם.
בימוי: אורלי בויום
הפקה: ארי דוידוביץ
ישורון: שישה פרקי אבות
עבור רבים, הוא היה המשורר הישראלי הגדול מכולם, אלא שאת מרבית חייו הוא העביר מנודה ומוחרם, כמשורר רדיקלי ומבודד ששובר את השפה ומתפרע עם עברית, יידיש וערבית. אבות ישורון שבר לעצמו את הבית ונולד מחדש בתל אביב כמשורר, אך המשיך לשאת את נטל האשמה עד סוף ימיו. הסרט נע בין תחנות חייו הביוגרפיות והפואטיות, דרך עיניה של בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. אליה מצטרפים חברים, מבקרים, חוקרים ופרשנים ובעזרתם של חומרי ארכיון נדירים הם משרטטים דיוקן של אדם שובר שתיקה, מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, מהולה ביידיש וערבית, ונע במסע מתמיד בין נידוי להכרה, עד הפיכתו ל"אדון המשוררים".
בימוי: עמיחי חסון
הפקה: יאיר קדר
טרנסקידס - פרק 1
ארבעה בני-נוער ישראליים עוברים תהליך מְשנֶה חיים ובלתי-הפיך; ארבע משפחות ישראליות מתמודדות עם התהליך המטלטל של שינוי מין שעובר ילדן בגיל ההתבגרות האכזרי ממילא, כל אחת בדרכה; ארבע שנים של מעקב דוקומנטרי אינטימי וחשוף משרטטות תמונה מרגשת, דרמטית ופוקחת עיניים, שבבסיסה שאלות הרות גורל: מה זה אומר להיוולד בגוף שאינו תואם את מגדרך? כיצד היינו נוהגים כהורים כאשר הילד או הילדה שגידלנו אינם מי שחשבנו שהם? והאם האהבה שלנו לילדינו היא אכן אהבה ללא תנאי?
בימוי: רוני מרדינגר, הילה מדליה
הפקה: מדליה הפקות
יום הולדת שמח מר מוגרבי
1999, 77 דקות
במאי סרטי תעודה מקבל עבודה לביים סרט על חגיגות החמישים של מדינת ישראל. במהלך הפקת הסרט הוא מגלה שבאותו היום חלים עוד שני ימי שנה: יום השנה החמישים של הנכבה – האסון של העם הפלסטיני ויום ההולדת שלו עצמו.
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי וסרז' לאלו
Z32
2008, 82 דקות
במאי מצלם עדות של חייל ומתמודד עם השאלות המוסריות הכרוכות. החייל מבקש להסתיר את זהותו ודבר זה מעורר את השאלה האם אין הבמאי משתף בכך פעולה עם המעשה שנעשה.
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי, סרז' לאלו
י(ו)צרים - סדרת רשת
סדרת הרשת י(ו)צרים היא אחת מסדרות הרשת הראשונות בישראל, פעילה מ-2014 וכוללת 74 פרקים. י(ו)צרים מספקת הצצה אישית לתהליכי יצירה של יוצרים מובילים בישראל בכל תחומי האמנות הפלסטית, אמנויות הבמה ועיצוב. מטרתה לחשוף לקהל הרחב בארץ ובעולם את התרבות העכשווית בישראל. הפרקים הקצרים מתעדים מפגשים בין היוצרים לדקל בחלל העבודה שלהם, בפורמט ייחודי לסדרה, ערוך מצילומי סטילס בלבד שמצלמת דקל בסטודיו וסאונד המשלב קטעים מוקלטים מהשיחה ביניהם.
בימוי והפקה: שחף דקל
שבעת הסלילים של יונה וולך
מסע קולנועי אל עולמה של יונה וולך, משוררת אגדית ופורצת גבולות, שמתה בגיל צעיר, מותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהראיון שהעניקה וולך לעורכת הלית ישורון לפני מותה. בראיון, מתוודה וולך על המסע שעברה בחייה הקצרים: על המשיכה לשיגעון, הנסיונות בסמים, המפגש שלה עם אלוהים ועל הסכנות שבכתיבה. הסרט שוזר את עדותה של יונה וולך על חייה בראיונות עם הלית ישורון, מאיר ויזלטיר ודמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים שלה, ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של וולך, במפגש מסעיר ומטלטל עם אמנית יוצאת דופן, שחידתה לא נפתרה עד היום.
בימוי והפקה: יאיר קדר
ברית: על נשים אלוהים ומה שבניהם
תשעה חודשים גדל תינוק ברחם אימו. שמונה ימים אחר כך מחוייב בעלה למול אותו, את הילד שבקרבה צמח, שדרכה יצא בכאב. הבעל מברך, היא עצמה נותרת, צופה מרחוק על הברית הנכרתת בין בנה ובוראה. הרגע, שנמשך במציאות מספר דקות, הוא שיא ותהום במתח שבין אמונה, לבין מוסכמות חברתיות ורגשות פשוטים של אמהות, שבכול מקרה אחר היו מוסרות את חייהן בכדי למנוע פגיעה בבנן. מודעה הסרט מתמקד בשמונת הימים שבין לידה לברית, שבוע בו לכל אישה עוצמת הרגשות מביאה את פסגת האושר, לגעת גם בתהומות של כאב. ימים בהם נגלים קצוות היחסים עם בורא עולם: זה השותף לבריאה, גוזר הגורלות, שקרוב ורחוק יותר מאי פעם. האם יש דרך בה אישה עובדת את אלוהיה? אוהבת את אלוהיה? כועסת עליו? ברית הוא סרט על נשים, על אלוהים ועל מה שביניהם.
בימוי: נורית יעקבס ינון
הפקה: לוי זיני
500 דונם על הירח
סיסמא: Dunam_Forum
הסרט מספר את סיפורו של הכפר פלסטיני עין חוד, שבמלחמת 1948 נכבש על ידי כוחות ישראליים, רוקן מתושביו ועל חורבותיו הוקם כפר האמנים עין הוד. חלק מתושביו המקוריים התיישבו בגבעה במרחק קילומטר וחצי משם, מקום מפלט זמני שהפך עם השנים לכפר "לא מוכר" שאינו מופיע על המפה ואין בו חשמל, מים או כביש גישה. דיוקן של אמנות הנישול ויצירתם של המנושלים.
בימוי: רחל לאה ג'ונס
הפקה: רחל לאה ג'ונס, איל סיון, ראובן קורנפלד, עומר קטאן
תקופת מבחן
אביגיל, במאית הסרט, מתמודדת עם פרידה ועם גידול ילד משותף עם בת הזוג לשעבר. במקביל, משפחתה הדתית-ירושלמית נאבקת ב"שדים" שמאיימים להכניע את הבת אריאלה. אריאלה, נערה אתיופית, אומצה על ידי הוריה, בהיותה בת ארבע. ילדה עשירית, עם תשעה אחים, שכל אחד מהם בחר את דרכו הייחודית. אריאלה מביאה את המשפחה להתמודדות עם קשיים מסוג אחר לגמרי: אלכוהול, גנבות ובית כלא.
בימוי: אביגיל שפרבר
הפקה: אנדמול
גולה סנגם
סיסמא: gol1506
הסרט עוקב במשך שש שנים אחר חיי הזוגיות של אילנית ונעימה, שתי קשישות פרסיות משכונת התקווה. אילנית נשואה במשך 30 שנה, נעימה 50 שנה. לאילנית יש בעל מכה וזוגיות מדכאת, לנעימה יש זוגיות טובה והיא מוקפת בהמון נכדים ונינים. בגיל 70, לאחר שנים שבהן אילנית ונעימה מילאו רק את רצונם של הבעלים והמשפחה הן מנסות למצוא מקום לרצונות ולחלומות שלהן.
שרית, במאית הסרט, רווקה בת 30 ממוצא פרסי, מחפשת בעברן של נעימה ואילנית תשובות לגבי העתיד הזוגי שלה. הסרט מעלה שאלות לגבי נשיות, אהבה, זוגיות, ויתור, חלומות וכוח.
בימוי: שרית חיימיאו
הפקה: אסנת טרבלסי – טרבלסי הפקות
אסתיר פניי
מסע תיעודי אל נקודת המפגש שבין האמונה היהודית למאורעות השואה. דרך סיפורו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג ,שחווה חורבן אישי והצליח לשקם את חייו ואת קהילתו אנו זוכים להצצה אל ההתמודדות של הקהילה החרדית עם השואה.
בימוי: אייל דץ
הפקה: יואב לשם
הנשים ממול
סיסמא: MICHALAVIAD2016
16 מ"מ. הנשים ממול צולם בזמן האינתיפאדה הראשונה. הוא סיפור מסען של שלוש: איבון מיקלוש, הצלמת הישראלית, בוסיינה חורי, עוזרת-הבמאית הפלשתינית ומיכל אביעד, הבימאית הישראלית.
הסרט מנסה להתחקות אחר התפקידים שהכיבוש הישראלי מועיד לנשים משני הצדדים. איזו דמות לובשות נשיות, אמהות, לידה, אלימות, חמלה וסולידריות בין נשים בעולם של כיבוש? איך מעצבים יחסי הכוחות בין העמים ובין המינים את חוויות היומיום של נשים? ומהו מקומן של יוצרות הסרט בתוך השאלות האלה?
הסרט לא שודר מעולם בישראל.
בימוי והפקה: מיכל אביעד
המלכה חנטרישה
סיסמא: QK2014
המלכה חנטרישה עוסק בנשיות מודחקת המבקשת לפרוץ. מאבקה העיקש מתואר דרך סיפורן של שתי משוררות תימניות בשנות השישים לחייהן. פזמונאית הכותבת שירי אהבה לזמר ציון גולן. מעטים יודעים כי היא זאת שעומדת מאחורי השירים הפופולרים שנשמעים במועדונים וחתונות של בני העדה; ומשוררת וסופרת ירושלמית, יהודיה מסורתית, אשר כתיבתה מתקיימת בעולם של שדים, טירוף, אונס ומרד. יצירתה הפרובוקטיבית הביאה להוקעתה מהעדה התימנית בשנות השמונים.
שאיפתן לביטוי עצמי ניצבת מול ההגמוניה התימנית הגברית שדוגלת באיפוק וכיבוש יצרים. כבודן למסורת ושורשיהן מבית מתנגשים עם הצורך ליצור, הצורך לבטא את אמת פנימית אישית. כשביטול היצירה בלתי אפשרי, קיומה מוליד מאבק יומיומי מול כבלי החברה.
בימוי: ישראלה שעאר מעודד
הפקה: אסנת טרבלסי – טרבלסי הפקות
מעשה בשני בלונים
איך להשיג זוג שדיים מושלמים ולהישאר בחיים? זהר וגנר במסע הישרדות מצחיק ומטלטל. זהו הסרט הרביעי והאחרון של זהר וגנר, בסדרת הסרטים אישיים הכוללת את "זורקי", "סימני מתיחה" ו"ימי הזהר".
בימוי והפקה: זהר וגנר
סימני מתיחה
יומן וידאו אישי ואמנותי של בחורה קצת מוזרה, שמתמודדת עם הריון, שני גברים ותינוקת, במקביל לחיי רוקנרול סוערים.
זהר וגנר היא בימאית ואמנית פרפורמנס, זהו הסרט השני בסדרת הרטים האישיים שיצרה.
בימוי והפקה: זהר וגנר
הכישרון לחיות
סיפור אהבה מרגש בין שרגא ואולה. שרגא יהודי גרמני שברח מהנאצים ומשפחתו נספתה באושוויץ ואולה היא בתו של נאצי שייצר את מיכלי הגז באושוויץ. שרגא הוא אבי.
בימוי והפקה: אמיר הר-גיל
סקייט אוף מיינד
vimeo on demand
סיפורם של ילדי הבטון, החיים על סקייטבורד בקומונות שוליים, מנותקות מהמציאות הישראלית. 'סקייט אוף מיינד' הוא סרט דוקומנטרי קצבי אשר מלווה בפס קול בועט ומקורי מאת רמי פורטיס.
בעוד נפתח לנו צוהר לעולם מחתרתי המתנהל בשולי החברה אנחנו נחשפים לסיפור אהבתם הכואב של מוחמד כחיל, בן 20, אלוף סקייט, בן למשפחת פשע שמגיע מרחובותיה הקשוחים של יפו ואלינה פיינבורן, צעירה בת 18, תל אביבית שעוזבת את התיכון (בגיל 16) ואת משפחתה בשביל מוחמד. אנחנו שותפים למאבקם הכואב של הזוג לשרוד את המציאות היומיומית הישראלית, מאבקם במוסכמות החברה הישראלית וניסיונם לשמר את אהבתם חרף התנגדות הוריהם.
בימוי: קרין קיינר
הפקה: אנטנה הפקות שאול בצר וארז הימן, קרין קיינר סרטים
רוח דרומית בחוף הילטון
רוח דרומית בחוף הילטון' סרטה העטור פרסים של הבמאית קרין קיינר, מספר את סיפורה של היסטוריית גלישת הגלים בישראל.
הסרט עוקב אחר תהליך היווצרותה והתבגרותה של תת-תרבות תל אביבית. תת- תרבות שהפנתה עורף לישראליות עד שהפכה, לרגע קצר ומיוחד, למובילת התרבות הצעירה בארץ. ישראל 2006
בימוי: קרין קיינר
הפקה: ליאורה לנדאו
ימי האקורדיון
הסרט "ימי האקורדיון" מעלה את השאלה: האם משמיע האקורדיון את אקורד הסיום, או עדיין נושבת הרוח במפוחו? בעזרת חומרי ארכיון ומוסיקאים וותיקים, ביניהם כאלה שניגנו בלהקות הצבאיות בשנות השישים והשבעים, משוחזרים צלילי האקורדיון שליוו את החלוצים בגורן ובמעגלי ריקוד ההורה, את הצ'יזבטרון, התרנגולים והלהקות הצבאיות, והשירים שהתנגנו ברדיו בעשורים הראשונים של המדינה. ואילו כיום עולה התהייה: האם יש דור המשך שישמר את הנגינה באקורדיון? התשובה נמצאת אולי בבאר-שבע. הסרט מציג את המוסיקאים שעלו מברית המועצות, קשיי קליטתם ותרומתם לתרבות הישראלית כמורים וכנגנים נפלאים. הצד הטכני של כלי מיוחד זה נחשף בעזרת מתקן האקורדיונים המסורתי וגם אנשי ההיטק המשדרגים אותו כיום. הסרט מלווה בקטעי נגינה ווירטואוזיים של טובי נגני האקורדיון בישראל, המסבירים כיצד התפתח סגנון המוסיקה הישראלי, כקיבוץ גלויות וכיצד נוצר מוסד השירה בציבור. המשוררת אגי משעול מספרת על תחושותיה למשמע צלילי האקורדיון, כיצד חזרה ללימודי הנגינה, ומקריאה את שירה "אקורדיאון".
בימוי והפקה: אורי רוזנברג
סיסטמה
סיסטמה מלווה את אווה, חברת נבחרת ישראל בשחייה צורנית, בשנתה האחרונה טרם גיוסה לצה"ל.
הסרט בוחן את הדינאמיקה הקבוצתית, את ניסיונותיו של האינדיבידואל למצוא את מקומו בתוך הקבוצה, ומעברו השיטתי, כחלק מתהליך התבגרותו, ממערכת חוקים אחת מקומית, למערכת חוקים אחרת, צבאית וטוטאלית.
בימוי והפקה: אוהד מילשטיין
כוכבי לכת- ארבע וריאציות על ניתוק
סיסמא: 2020
במסלולים רחוקים וקרירים מסביב לשמש הישראלית החמה, ארבעה סיפורים על בדידות מרצון. צייד פרפרים, אדם בעל יד רובוטית, משפחה המנהלת משק אוטרקי בלב יער נידח ומפחלץ של חיות מחמד, כולם משייטים במרחב משלהם, מסורים רק לעולמם הם. ובתווך, נע בין המרחבים במסלול לווייני משלו, מחבר קווי תקשורת בין המרחבים והדמויות, איש עם מצלמה, בוחן באמצעות האנשים והמקומות את התנאים הרגשיים, האמנותיים והטכנולוגיים המאפשרים את הקולנוע שלו עצמו.
ישראל, 2014. ארבע דמויות, ארבעה סיפורים. ארבע וריאציות של ניתוק.
בימוי והפקה: אוהד מילשטיין
דודו טסה והכוויתים: אל תהיה כל כך צנוע, אתה לא כזה גדול
באפריל 2017 הוזמן דודו טסה להופיע עם "רדיוהד" בסיבוב הופעות ברחבי ארה”ב. דודו יצא למסע חייו, מלווה בהרכב "הכוויתים", הרכב נגנים יהודי-ערבי ייחודי, עם הזמרת נסרין קדרי ועם מצלמה שתיעדה מנקודת מבטו האישית והאינטימית את המעמד החד פעמי הזה.
כאשר דודו מצליח להחזיר את הכוויתים, סבו ואחי סבו העיראקיים, אל מקומם הטבעי והראוי על הבמה הגדולה, מול קהל עצום מכל רחבי העולם, זהו רגע מרגש ומשמעותי עבורו. לצד הציפייה הגדולה, התהילה וההתרגשות, מתגלה החיבור הכמעט בלתי נתפס בין מוזיקה עיראקית ורוקנרול, המבוצעים על ידי זמר ישראלי וזמרת ערבייה מוסלמית בארצות הברית.
בימוי: טל הייק
הפקה: אור דוידסון
הדלארוזה
סיפורה של גבעת חורש שננטעה לזכרו של החייל דוד דלרוזה הי"ד, שניסה לחלץ את הלכודים מהאוטובוס שהוצת בידי מחבלים, בעודו שואף עשן בשארית כוחותיו.
בימוי והפקה: אלעד מוקדס
עבר בצבע
סיסמא: smkb2019
יעל וקסלר הינה ילדה מאומצת מרומניה מתקופת הרודן ניקולאי צ'אוצ'בסקו ומזוהה בחלק מ"ילדי צ'אובצ'בסקו", אותם יתומים שהרודן אסר עליהם לעבור אימוץ מסיבות לא ברורות. כתוצאה מחרדת הנטישה יעל סובלת מחרדות ואו סי די, והיא מוצאת באומנות והציור כלי לריפוי והעצמה שמביא את הגאולה לסבל שלה. למרות הקשיים יעל מחליטה להגשים חלום ולפרוץ בתערוכת יחיד. הסרט יתאר את המסע שיעל עוברת דרך תיעוד ציוריה ועבודותיה ופגישות עם אנשים שמלווים ותומכים בה לאורך המסע, כשהיא נאבקת יום יום בחרדת הנטישה שלא מרפה ממנה.
בימוי והפקה: יובל פורת
השיחזור - פרשת רצח דני כץ
1994, 50 דקות
דני כץ, נער בן חמש עשרה, נחטף ונרצח לא הרחק מביתו בשכונת דניה בחיפה. חמישה ערבים הורשעו ברצח על סמך הודאותיהם במהלך חקירת המשטרה. האם הם אכן רוצחיו של דני כץ?
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: נעמי שחורי וכתריאל שחורי
איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב את אריק שרון
עם התקרב בחירות 96' יוצא הבמאי אבי מוגרבי, שסרב לשרת במלחמת לבנון מטעמי מצפון, לעשות סרט תיעודי על מי שמזוהה יותר מכל עם המלחמה – אריק שרון.
במהלך עשית הסרט מגלה מוגרבי, להפתעתו, ששרון הוא אדם חביב בעל אישיות חמימה, כלל לא דומה לדמוי שהיה לו עליו. תוך כדי המירוץ אל יום הבחירות מניח מוגרבי את עמדותיו הפוליטיות השמאליות בצד, מתקרב במידה מפתיעה אל שרון, ונזנח על ידי אשתו שסוברת שאיבד את שפיותו המוסרית והפוליטית.
סרטו האירוני של מוגרבי עוסק לכאורה במלודרמה המשפחתית בביתו של מוגרבי אך הסיפור האמיתי הוא סיפורו של המפגש הבלתי אפשרי בין שמאל וימין במציאות הישראלית.
בימוי והפקה: אבי מוגרבי
כישלון מופלא
הרולד רובין (75), צייר ונגן ג'אז, עזב את דרום אפריקה, בה נולד, גדל ויצר, לאחר שהועמד לדין על חילול השם, בשנת 1963 ומאז הוא חי בישראל. ביוהנסבורג של שנות ה-50 היה רובין אמן מוביל, עם אג'נדה פוליטית ברורה נגד משטר האפרטהייד, שהשתקפה באומנות ובמוסיקה שלו. כתב האישום על 'חילול השם' קטע קריירה מבטיחה ורובין עזב הכל מאחוריו ועקר לישראל. בתל אביב הוא המשיך לצייר ולנגן, אולם הקהל הישראלי חומק ממנו כבר יותר מארבעה עשורים. לקראת יום הולדתו ה-75 החלה הבמאית יסמין קיני, בתו החורגת, לתעד את חייו ואת מסעו חזרה ליוהנסבורג, אותה עזב 44 שנה קודם לכן. הסרט עוקב אחר שנה בחייו של הרולד רובין, משפחתו, יצירתו בהווה, ומתעד את חזרתו אל יוהנסבורג 2007, כשרצף של אירועים מקימים עליו את סיפורי עברו.
בימוי: יסמין קיני
הפקה: נעם שלו, היילייט סרטים
אוגוסט
2002, 72 דקות
סרט, חלקו תיעודי – חלקו פיקטיבי, של אבי מוגרבי הוא פורטרט מוטרף, הזוי, משעשע וקודר של אוגוסט – החודש השנוא עליו ביותר, המשקף לטעמו כל מה שדוחה ומלא שנאה בישראל של היום.
מוגרבי יוצא לצלם את המצב הקיומי שלנו, אך החוזר בסופו של דבר למצב הקיומי של עצמו – מצב של חרדה, היסטריה, פרנויה וחוסר שקט. הוא לא מצליח להימלט מאשתו, מהמפיק שלו, מהאובססיה לעשות את הסרט הנכון, מהמדינה הזאת – אך בעיקר לא מצליח להימלט מעצמו.
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי וסרז' לאלו
נקם אחת משתי עיני
2005, 100 דקות
"אדוני, אלוהים, זכרני נא וחזקני נא, אך הפעם הזה, ואינקמה נקם אחת משתי עיני מפלישתים" קורא שמשון המקראי לאלוהיו, רגע לפני שהוא מפיל את עמודי הבית על אלפים מאויביו ומעניו הפלישתים ועליו עצמו. קריאת הנקם הזו עוד נשמעת במזרח התיכון. שמשון, גיבורו של מיתוס עברי מכונן, הוא המחבל המתאבד הפלסטיני של זמננו.
"נקם אחת משתי עיני" הוא שיטוט בין שלוש זירות בישראל בעיצומה של אינתיפדת אל אקצא: הפרקטיקה של פולחן מצדה, שהומצא מחדש בראשית שנות הארבעים והפך למיתוס מוביל של הציונות, הווית הדיכוי והמצור של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, והפולחן הדתי והחילוני של "שמשון הגיבור".
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי, סרז' לאלו
ראיתי ג'ירפות בהודו
להקת הרוק הפרועה ג'ירפות מגשימה חלום ישן ונוסעת למסע מוזיקלי קסום בהודו שחוצה את תת היבשת ושיאו המתוכנן הוא הופעה בגואה בפני אלפי המטיילים הישראלים שם.
אולם סדרת פיגועי טרור רצחניים בעיר מומביי טורפים את הקלפים ושולחים את הלהקה למסע לחיפוש הקהל שלה – הישראלים שנמלטו מגואה מפחד מפיגוע נוסף.
פורטרט מוזיקלי, אישי ומעורר השראה של להקת ג'ירפות וסולנה הכריזמטי גלעד כהנא – כוכב רוק, משורר מחונן, שתיין, היפוכונדר ו-וורקוהוליק כפייתי – שמוביל את הלהקה בנסיון לשנות את גורל המסע.
או כמו שהודי יחף ומאובק שאל אותם בתחילת הדרך: "מה היא קארמה?".
בימוי: נועם פנחס
הפקה: רונן מיכאלי
הנכה המאושר והבודהיסט המיוסר
סיסמא:optimist_for_forum
לאחר נתק של יותר מעשור חוזר נועם, במאי הסרט, עם מצפון מיוסר אל הקיבוץ בו גדל כדי להציל את צח, חבר ילדותו שהפך לנכה פגוע ראש.
הבעיה היא שצח בכלל לא רוצה להשתקם. הוא מעביר את זמנו במשחקי ששבש, בהעלאה במשקל ובחידוד חוש ההומור הציני והכובש שלו. סרט הנוגע בחברות מרגשת ומלאת הומור, בכוח שיש לה, במראות שהיא שמה לנו על עצמנו, בקבלה שהיא מצריכה מאיתנו, בשחיקה שהזמן עושה בה ובגעגוע הנאיבי שיש בנו ל"חבר אמת". כזה שהיה לנו כשהיינו ילדים.
בימוי: נועם פנחס
הפקה: רונן בן טל
להיות כמו אבי
סיסמא: avi_for_forum
סיפור התבגרותם של שני נערים ונערה, פליטים שנמלטו מאפריקה והשאירו את משפחתם מאחור, לומדים היום בישראל וחולמים להיות כמו אבי (לשעבר איברהים), הפליט האפריקאי היחידי שהצליח (בדרך לא דרך) לקבל תעודת זהות ישראלית ולהתגייס לצה"ל.
הסרט עוקב אחריהם במשך שנת י"ב, שבסופה יתברר האם יצליחו לעשות את הבלתי יאומן ולקבל תעודת זהות ישראלית, או שיגורשו חזרה לארצותיהם – דבר שמשמעותו בשבילם הוא מוות.
שלושתם מתמודדים עם נושאים מוכרים מאד לבני עשרה: התאהבות ואכזבה, מסורת וקידמה, אידיאלים ומציאות; אך סיפורם מתרחש על רקע מציאות פוליטית דינאמית ומתוקשרת – וכך אנו זוכים למבט מקורי ומעורר מחשבה על בעיית הפליטים האפריקאים – בישראל ובעולם.
בימוי: ענבל שפרינצק
הפקה: נועם פנחס
חומוס קארי
מבט אינטימי על חייהם של הודים המתגוררים בכפר קטן ומפוצץ ישראלים.
בימוי: יוני ציגלר ונועם פנחס
הפקה: אריק ברנשטיין ויריב מוזר
שונד
סרט דוקו-מוקומנטרי היוצא בעקבותיו של שחקן יידיש מהולל שנעלם בנסיבות מסתוריות. החיפוש אחריו עובר בין דמויות שכיכבו על הבמה בימים שבהם תאטרון היידיש היה "שלאגר" מטורף והווה איום של ממש על אחיו הצעיר – התאטרון העברי. המבקרים טענו שהשפה גלותית, העלילות מופרכות והטקסטים ירודים אבל הקהל נהר בהמוניו…. סרט שמספר בצורה מצחיקה ומרגשת את הסיפור של תאטרון היידיש בארץ.
בהשתתפות – ליא קניג, יעקב בודו, יעקב אלפרין, לאה שלנגר ועוד.
בימוי והפקה: יעל ליבוביץ
הקיבוץ הקדוש
יאיר הלל ואודי שגדלו יחד בקיבוץ בית זרע של השומר הצעיר, על גדות הירדן והכנרת, עטופים בטבע ובתפיסה ציונית של חדשנות יש מאין, יוצאים למסע חיפוש אחר בית רוחני, אידיאולוגי ופיזי, עם התפרקות הרעיון הקיבוצי.
בימוי והפקה: נעמית מור חיים ונחום גרינברג
לה פרומיז
סיסמא: promise01
כמאה אלף יהודים צרפתים עלו בעשור האחרון לישראל עם תקוות גדולות לחיים חדשים בארץ שהובטחה להם. בצרפת הם היו ״היהודים״. בשכונות של נתניה, אשדוד, ירושלים ותל אביב קוראים להם ״הצרפתים״. הפרויקט התיעודי לה פרומיז ("המובטחת") מסכם חמש שנים של מעקב מתבונן, במצלמה בלתי מתערבת, בשלושה סיפורי הגירה: מרואן-דוד, שעשה ברית מילה בגיל 18, חולם להיות רועה צאן בירושלים; איזבל הולכת אחרי בעלה לנתניה ובדרך משאירה מאחור את בנה; וולרי,כוכבת הטלוויזיה, חיה את החלום התל אביבי ומתגעגעת לפריז שהיתה וכבר איננה. פיגועים בצרפת, פיגועים בישראל, יהודים נודדים, מגיעים לישראל ומגלים אותה – שונה מהחלום, קשוחה משהכירו, יפה ונאבקת, מתפוררת.
״לה פרומיז״ הוא סרט על זרות מתמדת ועל המסע האוהב, המצחיק והמטלטל, לעבר החלום – בארץ שרק לעתים רחוקות מצליחה להגשים את הפנטזיה הרומנטית.
בימוי: ענת שוורץ
הפקה: רונן בן טל, ענת שוורץ
שדה של חולמים
סיסמא: spinaltap
אביב, אביתר ויוגב הם שלושה קיבוצניקים צעירים שמעולם לא היו שבעי רצון מחייהם המשעממים בקיבוץ, אז הם פנו אל המוזיקה והקימו הרכב רוק בשם "אנשי השדה". עייפים מהזלזול של חבריהם לקיבוץ, הם מחליטים לארוז את הכלים ולעבור ללונדון הקרה במטרה להיות הלהקה הלוהטת של העיר.
בימוי והפקה: נועם סטולרמן
שוליים
סיסמא: Margins123
מקבץ אנימציה תיעודי, החושף את הסיפורים שמאחור אנשים שהרחוב הוא ביתם: חסרי בית, המנהלים את חייהם במרחב הציבורי ללא פינה משלהם, ללא פרטיות, ומתוך מאבק מתמיד לשמור על המעט הקיים : רכוש, מקום, וזהות.
בימוי: דודי אשכנזי, תמר חריטונוב, רותם עזרא, יונתן דומוש, סביון ארבל, עמית קרני, דניאל פורת, תום שוורץ, דניאל אמביה, אושרית גדליה, אן ביתן הודיה רוזנבלום וליהיא דהן
הפקה: ריקרדו ורדסחיים
אבן נייר ומספריים
סיסמא: even_01
שש שנים של בידוד.
רז ולילך, זוג יוצרים, מתמסדים ובונים בית. הם מתעדים הכל: טיפולי פוריות, לידת תאומים: נור, תינוקת בריאה וים, שמאושפז לסדרת ניתוחים, צנתורים והשתלות, ובסופם עובר לבידוד בבית, למעלה משנתיים, לצד אמו ואחותו נור, מחשש להידבקות במחלות. הילדים גדלים ואז פורץ סרטן אצל האב והמשפחה שוב מוצאת עצמה בשגרה כפויה של הישרדות.
במהלך שש שנים צילמה המשפחה את עצמה מתמודדת עם הטראומה. היצירה מציפה את הפער בין החלום למגבלות הגוף ומעשה האמנות מציע תקווה, נחמה ואפילו חיוך.
בימוי והפקה: לילך מרקמן
כך ראינו
סיסמא: קישור יתעדכן בקרוב
במהלך עשר השנים האחרונות, אספנו והצלנו מאות אוספים של סרטים ביתיים (8 מ"מ), מה שנקרא בשפה המקצועית HOME MOVIES. סרטים שצולמו על ידי צלמים חובבים ונעשה בהם שימוש ביתי בלבד. ממרתפים שכוחי אל, מגירות נעולות, ארגזים טחובים ובוידמים קבצנו מאות קופסאות של גלילי סרטים, ובהם מאות שעות המספרות את סיפורה של ארץ ישראל, מראשית המאה והעליות הראשונות ועד סוף שנות השבעים. תיעוד משפחתי ותיעוד אירועים היסטוריים מרכזיים בתולדות המדינה מצטרפים לפסיפס בן אלפי פיסות, שיהפוך לנרטיב האלטרנטיבי של ארץ ישראל במאה העשרים, כפי שלא סופר עדיין.
בימוי: אליאב לילטי
הפקה: אריק ברנשטיין
מעברות
סיסמא: almamaabarot
מיום הקמת מדינת ישראל עד סוף 1951 נהרו אליה למעלה מ-700 אלף עולים. כשליש מהם הועברו למחנות עולים ובהמשך למעברות, יישובים ארעיים שהוקמו ונוהלו בידי המדינה. בשיא תקופת המעברות חיו למעלה מ-250 אלף עולים ב-194 מעברות.
הסרט "מעברות", המבוסס על סדרת הטלוויזיה ששודרה בכאן 11, משרטט את אחד המפעלים הגדולים והשנויים במחלוקת בתולדות המדינה. מפעל שהיו בו אפליה, קיפוח ואכזריות, לצד תושייה, רגעי חסד וסולידריות בין העולים לבין עצמם. מפעל שההשלכות שלו מוסיפות להדהד גם בחברה הישראלית של ימינו.
בימוי: דינה צבי ריקליס
הפקה: אריק ברנשטיין
האשה מהסינמטק
דיוקן קולנועי של אישה אמיצה שהדרך לחירותה שזורה במלחמה על סינמטק משלה.
סיפורה של ספאא דבור, שנאבקת להגשים חלום ולהקים בנצרת את הסינמטק הראשון במגזר הערבי בישראל. הסרט עוקב במהלך עשור אחרי גיבורה בעל-כורחה: מוסלמית בנצרת, ישראלית בעיני מדינות ערב, ערבייה בישראל, ובעיקר אישה יחידה בעולם של גברים. אנחנו זוכים להכיר אשה אמיצה שמבקשת, כנגד כל הסיכויים, ליצור אי של תרבות בחברה שאליה היא משתייכת.
בימוי: נורית יעקבס-ינון
הפקה: נורית יעקבס-ינון ׳סרטי אלומה׳
קישון
סיסמא: קישור יתעדכן בקרוב
אפרים קישון – אבי ההומור הישראלי ומי שבכתיבתו ניסח את הישראליות בעשורים הראשונים של המדינה – כתב אינספור טורים, ספרים, מחזות וסרטים. אך את היצירה הכי מתבקשת מסופר שחי חיים כל כך סוערים, דרמטיים ומלאי תהפוכות הוא מעולם לא כתב: האוטוביוגרפיה שלו. בשנות התשעים, לקראת גיל 70, הוא הזמין את ידידו ירון לונדון לביתו בעיירה השוויצרית אפנצל. במשך שבוע ראיין לונדון את קישון, שמצדו גולל את סיפור חייו בכנות חושפנית. כעת, 12 שנה לאחר מותו, מהווים הראיונות הללו בסיס לספר שכתב לונדון ועכשיו לסדרה תיעודית חדשה בשם "א. קישון: שמו הולך לפניו", שיצרו אריק ברנשטיין ואליאב לילטי, שגם ביים. שלושת פרקי הסדרה, שישודרו הערב, מחר ומחרתיים בערוץ HOT8 (וישודרו שוב ברצף בשבת 23 בחודש), משחזרים את הראיון, ובאמצעות אנימציה מחיים את דמותו של קישון, המגולמת על ידי שמואל וילוז'ני בכישרון שמאפשר בקלות לשכוח שלא מדובר בקולו האמיתי של הסופר. הסדרה היא שילוב מסחרר של אנימציה, קטעי ארכיון היסטוריים, תמונות וסרטי 8 מ"מ משפחתיים וראיונות עם שלושת ילדיו – רפי, עמיר ורננה – ועם אשתו הראשונה חוה קורדה. כל אלה, בצירוף הנטייה של קישון לספר על כל טרגדיה בהומור, יוצרים מצב שבו בכל רגע נתון עין אחת צוכה ועין אחת בוחקת.
בימוי: אליאב לילטי
הפקה: אריק ברנשטיין
המית היונה
הדיל, מורה ערביה כריזמטית מואדי-עארה, מלמדת ערבית מדוברת בבי"ס יסודי בהוד-השרון. המפגש האישי בינה לבין התלמידים והצוות מאפשר לשני הצדדים הצצה מיוחדת ושונה לתרבותו של האחר. בבית, המשפחה לוחצת על הדיל להתחתן. העימותים הם בלתי נמנעים
בימוי והפקה: גנית אילוז
ירית פעם במישהו?
סיסמא: Yarita290816
"ירית פעם במישהו?" עוקב אחר ניסיונה של הבמאית לחדור אל תוך עולמם של קבוצת מילואימניקים העושים את שירותם הצבאי לאורך הגבול הסורי ברמת הגולן. 32 ימים בבונקרים, בעמדות, בסיורים ובחדרי המגורים של אנשי הפלוגה מהווים הצצה נדירה אל האלמנטים המרכיבים את הגבריות הישראלית ואת תרבות המיליטריזם בישראל. בהדרגה מצטייר מרקם עשיר של קבוצת גברים המנסים להגדיר בינם לבין עצמם, ובינם לבין האשה שנכנסה אל תוך עולמם הסגור, מהי זהות גברית, מהי צבאיות, מהי חברות ומה מקומן של נשים בכל אלה.
בימוי: מיכל אביעד
הפקה: עמית גורן
ג'ני וג'ני
סיסמא: michalaviad2016
ג'ני וג'ני נפגשות כל יום. ג'ני וג'ני מתכתבות. לג'ני וג'ני יש לב שבור ושמחות. ג'ני וג'ני הן בנות 17, בנות בת ים. הסרט עוקב אחר קיץ אחד בחייהן של ג'ני וג'ני, מלווה את השוטטות שלהן בין ילדות לבין נשיות ,בין משאלות לב לבין המציאות, שלתוכה הן נאלצות לצקת אותן.
בימוי והפקה: מיכל אביעד
דימונה טוויסט
סיסמא: קישור יתעדכן בקרוב
שבע עולות חדשות הגיעו בשנות החמישים והשישים ארצה ונשלחו הישר מהאונייה לדימונה. מתוך האבק, הזרות והקושי הן לקחו חלק בהקמתה של העיר במדבר. מה עבר על הילדות והנשים, מצפון אפריקה ומפולין, שמצאו את עצמן עקורות, מתגעגעות למולדת שעזבו ומתקשות להשתלב במולדת החדשה, שהציעה להן דלות וניכור? הסרט משלב קטעים מארכיונים פרטיים וציבוריים עם ראיונות אישיים, המאפשרים הצצה נדירה לעולמן של נשים שהתעקשו ליצור מתוך הריק חיים עשירים, ועתה הן חולקות עם הצופים את התובנות שלהן בהומור, עצב ופיכחון.
בימוי:
מיכל אביעד
הפקה:
איילת קייט ואמיר הראל "למה הפקות"
שיח לוחמים
vimeo on demand – בעיה בלינק, יטופל
שבוע לאחר מלחמת ששת הימים, קבוצת קיבוצניקים צעירים (ביניהם העורך אברהם שפירא והסופר עמוס עוז) יצאה לשוחח עם החילים ששבו משדה הקרב. השיחות המוקלטות נערכו לרב המכר "שיח לוחמים", אך החלקים השנויים במחלוקת של השיחות צונזרו באותה העת על-ידי הצבא. הסרט חושף אותם לראשונה ומשרטט תמונה כנה ושוברת לב של חיילים שיצאו למלחמה במטרה להגן על חייהם וחזרו שבורים ומיואשים משדה הקרב.
בימוי: מור לושי
הפקה: דניאל סיון, הילה מדליה נטע צוובנר
חנה ארנדט, ביוגרפיה רוחנית
סיסמא: 6546
ביוגרפיה אישית ואינטלקטואלית של הפילוסופית היהודיה-גרמניה, חנה ארנדט, שטבעה את המושג מעורר המחלוקת "הבנליות של הרוע", כאשר סיקרה את משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בירושלים ב-1961. סיפור אהבת נעוריה למורה הידוע, הפילוסוף מרטין היידגר, שכעשור לאחר מכן הפך להוגה נאצי וחבר המפלגה הנאצית, שימש לימים כלי "שיימינג" למקטרגיה ושונאיה. תפיסותיה הפוליטיות על עריצות הרוב, מדינת לאום, פליטות, המהות השקרית של אידיאולוגיות, מהי מחשבה, פלוראליזם ומוסר פוליטי – אקטואליות היום יותר מתמיד.
בימוי: עדה אושפיז
הפקה: עדה אושפיז, אינה פישמן
זבל טוב
סיסמא: goo8lhd
סיפורה של מזבלה בפאתי יאטא, ליד חברון, שמתנחלים מקריית ארבע והסביבה משליכים בה את אשפתם ותושבי יאטא הפלסטינים, ילדים ומבוגרים, חיים ממנה.
בימוי והפקה:
עדה אושפיז, שוש שלם
אסורות
נאג'וא, נאוול וסיהם, אלמנות פלסטיניות, מתגוררות עם ילדיהן בבית אחד ברחוב השוהדא בחברון. ביתן שוכן על קו הגבול; חזית הבית נשלטת ע"י הצבא הישראלי, עורף הבית נמצא תחת שלטון הרשות הפלסטינית. זהו סיפור על כיבוש הפולש אל חדר המדרגות, אל הגג, אל הבית ופוגש בו עוני, בדידות, כאב, אך גם שמחות קטנות של חיי היום יום. לעתים נוצרים מתחים ביחסי השכנות, לצד המחנק המשותף שגוזרת החברה הפלסטינית. זהו הכלא הפנימי, הכלא החיצוני הוא הכיבוש המתמשך.
בימוי: ענת אבן, עדה אושפיז
הפקה: ענת אבן, דן סיטון
שמח שאתה חי
שני חיילי מילואים נפגשו בסמטה צרה בג'נין במהלך הקרב על מחנה הפליטים בעת מבצע "חומת מגן" בשנת 2002. הם חזרו משדה הקרב אל קרב הישרדות חדש, אליו לא היו מוכנים. סיפורם של קובי ויטמן ונפתלי קינל שצו גיוס מילואים שלח אותם עם פלוגתם ללחימה קשה במחנה הפליטים בג'נין. לאחר עשרה ימי לחימה נקלעה המחלקה של נפתלי להיתקלות עם מחבלים. קובי, שמחלקתו נשלחה לחילוץ, מצא את נפתלי על הרצפה וחילץ אותו. נפתלי הוגדר כפגוע טראומה ופונה ממחנה הפליטים. שניהם הבינו, כל אחד בדרכו, כי הם נכנסו לקרב הישרדות חדש אותו לא הכירו קודם – מאבק על החזרה לשגרת חיים ואל משפחותיהם וההתמודדות עם הטראומה. קובי, שבמשך שנים התעסק במוסיקה, העלה מופע מצליח במועדון צוותא "מלחמה – אופרת רוק ". נפתלי שהגיע לצפות במופע, הבין כי עליו לגשת לטיפול והחל במפגשים עם מומחה בעל שם עולמי לטיפול בטראומה . הסרט חושף את ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של פוסט טראומה ומתעד טיפול ויזואלי חדשני ע"י המומחה העולמי לטיפול בפוסט-טראומה, פרופסור מולי להד. הסרט מתעד את הרגעים הקשים והמרגשים בהתמודדות של שניהם עם מראות וזכרונות המלחמה ואת סיפורם של החיילים שחזרו משדה הקרב אך עדיין נלחמים להישאר שפויים.
בימוי והפקה: הילה מדליה
קפה נגלר
סיסמא: gesher301115
הסרט מלווה את מסעה של הבמאית בעקבות הסיפור שמאחורי "קפה נגלר" המפורסם – בית קפה שהוקם ונוהל על ידי משפחתה בראשית המאה העשרים בברלין. סבתה של הבמאית, דוקומנטריסטית לשעבר, היא נכדתם של בעלי בית הקפה ומלווה את צילומי הסרט בהתרגשות מביתה בישראל. במהלך הצילומים הבמאית מגלה שההיסטוריה האמתית מאחורי בית הקפה המשפחתי אינה זוהרת כפי שהמשפחה האמינה במשך כל השנים, ומתוך התפוגגות האשליה הבמאית נאלצת לגשר על הפער שבין הזיכרון המשפחתי לאמת ההיסטורית.
בימוי: מור קפלנסקי ויריב בראל
הפקה: לירן עצמור
מעשה בחמישה משוררים
סיסמא:shira
חמישה משוררים בולטים ושונים מאוד בחוויה קולנועית יוצאת דופן. לכל אחד מהם סיפור, נקודת מבט וסגנון שונים. הסרט מייצר פסיפס של דמויות צבעוניות שמספרות, כל אחת בדרכה, את סיפורה של השירה הישראלית, החברה הישראלית והחיים עצמם.
היצירה באורך כולל של כ-58 דקות ומורכבת מחמישה פרקים. כל פרק מתמקד במשורר/ת אחר: אלי אליהו בפרק "איש ובהלות", רועי חסן ב"משרד ההסברה סגור", יונית נעמן ב"טחול וכשלון", סער יכין ב"שמורת השירה של סער" ודליה פלח, המשוררת המסתורית, ב"נבנה את הכל".
הסדרה מלווה בקולו של מיכה שטרית.
בימוי והפקה: אלון לוי
כופר נפש
סיסמא: SOT14
אלפי אריתראים בורחים משלטון דיקטטורי אכזרי במולדתם. בחציית מדבר סיני רבים מהם נחטפו על ידי מבריחים בדואיים והוחזקו תחת עינויים קשים עבור כופר. הסרט עוקב אחר מרון אסטפנוס, שדרנית רדיו אריתראית, אשר מראיינת מביתה שבשבדיה אלפי שבויים הנמצאים במחנות. דרך הראיונות בתכנית הרדיו הסרט נוגע בסיפורים נוספים: האריטי, בת 22, ילדה את בנה הראשון במחנות העינויים ובעלה שבישראל מנסה לאסוף 30,000 דולר על מנת לשחררם. טימנית, בת 20, נעלמה בגבול ישראל מצרים לאחר ששילמה את הכופר ואחיה שבישראל מנסה להתחקות אחר עקבותיה.
בימוי: קרן שעיו
הפקה: אסנת טרבלסי
10% - מה הופך אדם לגיבור?
vimeo on demand
סרט מסע ברוח "הקוסם מארץ עוץ", בעקבות השאלה מה הופך אדם לגיבור. האם יכול להיות שלגיבורים יש מכנה משותף, מרכיב סודי ההופך אותם לכאלו? הבמאי, שבא משושלת של גיבורים, מנסה להבין האם הוא עצמו יכול להיות גיבור והאם ברצונו להיות כזה, בהנחה שיבין בכלל מה זה גיבור. במסע חובק עולם, מלא אירוניה עצמית והומור, פוגש הבמאי גיבורים, מדענים, פסיכולוגים ואפילו קופים וחייזרים, כל זאת בניסיון לענות על השאלה הקיומית העתיקה: איזהו גיבור?
בימוי: יואב שמיר
הפקה: מייקל מור, יואב שמיר
השמצה
vimeo on demand
"אתם נוסעים למקום בו כולם שונאים אתכם" מזהירה יועצת ביה"ס בתדרוך שלפני המסע לפולין. האם אנטי ציונות ואנטישמיות הפכו למושגים נרדפים? ומה הקשר בין המלחמה באנטישמיות בדרגים הדיפלומטיים הגבוהים ביותר, לבין מסעות שימור הזיכרון בפולין והסכסוך במזרח התיכון? יואב שמיר יוצא למסע קומי טרגי בעקבות הפרה הקדושה האולטימטיבית של העולם היהודי והישראלי וחוזר עם תשובות מפתיעות בסרט שעורר סערה בכל מקום בו הוצג.
בימוי: יואב שמיר
הפקה: פיליפה קוברסקי, קרולין לטי, קנוט אוגריס, סנדרה איטיקוף
חמישה ימים
vimeo on demand
סרט תיעודי המספר את סיפור הנסיגה הישראלית הטעונה רגשית מרצועת עזה באוגוסט 2005.
ב- 15 באוגוסט 2005 החלה ישראל בהתנתקות מרצועת עזה. במהלך חד צדדי שהוחלט על ידי ממשלת ישראל, הוצאו מתיישבים יהודים מבתיהם וכפריהם. זהו אחד האירועים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר בעשורים האחרונים במזרח התיכון. לאחר שנים של עימות עם הפלסטינים, צבא ישראל זכה למוניטין בזכות כוחו הזרוע. לראשונה הוא נאלץ להפנות את אגרופו נגד האוכלוסייה היהודית. סרט זה עוקב אחר אירועי המפתח בהתנתקות במהלך חמישה ימים. "מבצע" קולנועי זה מנוהל על ידי יואב שמיר, שמצלמתו עוקבת גם באופן אישי אחר הגנרל דן הראל, מפקד פיקוד דרום, האחראי על ההתנתקות. הפסיפס האנושי הזה מספר את סיפורו מנקודות מבט שונות מאוד, ומתאר את החברה הישראלית במורכבותה כאשר היא עוסקת ברגע היסטורי ייחודי.
בימוי: יואב שמיר
מרתה ולואיס
vimeo on demand
'אלוהים, תן לי קצת יותר זמן', נאנחת מרתה ולדז-רודריגז. מרתה בת שישים, מעט משקל עודף, אך עדיין ניתן לראות בבירור את התכונות של אישה שפעם הייתה יפה. בשנות השישים היא הייתה דיווה, כזמרת הלהקה הפופולרית Luis Valdez y su Conjunto. יחד עם בן לווייתה ומנהיג הלהקה לואיס, היא רשמה ניצחונות במועדוני הלילה של קובה ולפני המהפכה – בחו"ל. כיום הם גרים בבית צנוע בהוואנה. הזוג המסור ('מרתה היא המלכה שלי, הכל שלי, המוסיקה שלי') מחזיר זיכרונות מתקופת הזהב. לליווי העדין של המוזיקה של לואיס ולדז, אנו רואים כיצד הכוכבים הללו, ששקעו בתהום הנשייה, שורדים. לואיס – שנותן שיעורי מוזיקה בחינם לילדים מקומיים – במרה שחורה, מרתה בפרגמטיזם, ושניהם באהבה אחד לשני והמוזיקה.
בימוי והפקה: יואב שמיר
מחסומים
vimeo on demand
מאז 1967 נמצאות הגדה המערבית ורצועת עזה בשליטת הצבא הישראלי. מעל לשלושה מליון פלשתינאים חיים בשטחים אלה, תחת הכיבוש הישראלי. בדרכם לעבודה, לטיפול רפואי או לביקור משפחתי, במעבר מכפר לכפר או מהכפר אל העיר עליהם לעבור דרך מחסומי צה"ל. מחסומים אלה הם נקודת המפגש הראשונה בין שני העמים, וככזו, נודעת לה משמעות רבה בסכסוך הישראלי-פלשתיני.בין השנים 2001 ל-2003 תיעד הבמאי יואב שמיר התרחשויות במחסומי צה"ל בשטחים. הסרט מפנה מבט מצמרר אל התוצאה ההרסנית של הכיבוש על שתי החברות.
בימוי: יואב שמיר
הפקה: עמית ברויאר, עדנה ואלינור קוברסקי
פליפ
vimeo on demand
לאחר השירות הצבאי עשרות אלפי צעירים וצעירות ישראלים יוצאים אל "הטיול הגדול". הודו מהווה יעד עיקרי. על פי נתונים רשמיים כ-90 אחוז מהמטיילים יתנסו בסמים. כל שנה כ-2000 מהם יפגעו מסמים ברמה הדורשת טיפול. השם הנפוץ לתופעה זו בקרה המטיילים הוא: "פליפ". הסרט עוקב, לאורך שנתיים, אחרי תופעת ה"פליפ" בקרב טיילים ישראלים, רובם מתחת לגיל 25. בית חב"ד, הבית החם הממומן ע"י הרשות למלחמה בסמים, מחלצים המתמחים באיתור ה"פליפרים" ובהבאתם בשלום הביתה, ואלפים של צעירים משוחררי צבא ישראלים – כל אלו הם חלק מהעולם המוזר הזה שהפך לתחנת חובה בתהליך ההתבגרות הישראלי. יחד הם מציירים סיפור טרגי-קומי של חברה שלמה, אולי גם היא ב"פליפ".
בימוי: יואב שמיר
הפקה: מיכאל שרפשטין, משה וליאון אדרי, פיליפה קוברסקי, קנט מרטין
בין הגדרות
"בין גדרות"" מתעד סדנת תיאטרון של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן הכלואים במתקן חולות שיזמו הבמאים חן אלון ואבי מוגרבי. תוך שימוש בטכניקות של ""תיאטרון מדוכאים"" הם בוחנים ביחד את מעמדם של מבקשי מקלט בישראל. מה מוביל גברים ונשים לעזוב את חייהם מאחור ולצאת למסע לקראת הלא-נודע? מדוע מסרבת ישראל, מדינה שהוקמה על ידי ועבור פליטים, לשקול את מעמדם של מי שגלו מארצותיהם, ברחו ממלחמה, רצח-עם ורדיפות כפי שמחייבת אותה אמנת הפליטים? האם מסוגלים ישראלים שעובדים עם מבקשי המקלט להכנס לנעליהם ולהזדהות עם מצבם?
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי, סרז לאלו
פעם נכנסתי לגן
חלום על מפגש בלתי אפשרי בין אבי מוגרבי לבין סבו איברהים בחזית ביתם בדמשק בשנת 1920. איזו שפה הם דיברו? הערבית של אבי קלושה ואילו הסבא, איברהים, עדיין לא ידע לדבר עברית. כדי להפיח חיים בחלום פונה אבי למורה שלו לערבית, עלי אל-אזהרי, ומציע לו לעשות סרט ביחד. עלי הוא פלסטיני יליד הכפר ההרוס ספוריה שליד נצרת, פליט בארצו שלו מאז שנת 1948 . האופן בו ניהל עלי את חייו הוא קריאת תגר על הערך המרכזי של החברה הפלסטינית והחברה היהודית כאחד – ההפרדה. "פעם נכנסתי לְגן" מפנטז על מזרח תיכון ישן שבו הגבולות המחלקים את המזרח התיכון לקהילות עוינות טרם הוקמו. מזרח תיכון שבו גם הגבולות המטאפוריים אינם קיימים.
בימוי: אבי מוגרבי
הפקה: אבי מוגרבי, סרז' לאלו
היה שווה כל שקל
סיסמא:
worth_every
אנימציה תיעודי המתבוננן בתופעת הזנות מנקודת מבטם של צרכני מין ונשים בזנות, דרך טקסטים מפורומים ברשת ועדויות כתובות.
בימוי: אילונה יודין, פז ברנשטיין, מולי אסידו, אריקה קמפטון, אדם מגרלה, יעל סולומונוביץ', לארה בויום, שרי אברג'ל, גיא לבנה ונוי פריימן
הפקה: ליאור אורון
צומוד
סרט העוקב במהלך 20 שנה אחרי ארבעה ילדים ממחנה הפליטים דהיישה.
הם היו בני ארבע, עדין בגן ילדים חודשיים לפני שפורצת האינתיפאדה הראשונה
והםבני שלושים כיום. מסע יוצא דופן שהתחיל ב – 1987 בעקבות הזמן הצהוב של דוד גרוסמן ומוכיח שדבר לא השתנה.
(62 דקות, ערבית , תרגום לעברית ) | (62 min., Arabic., Heb. Sub)
בימוי והפקה: איילת דקל
מצב ישראלי
סיסמא: IsCode
למה אנחנו דוחפים בתור? מגיעים לפגישת עסקים בכפכפים? מקללים על הכביש? מאלתרים? חוטאים בגזענות? האם זה חלק מה – DNA שלנו או נובע מפוסט טראומה?
אלכס ליבק – צלם עיתונות, פרופ' גד יאיר – סוציולוג ואיילת דקל – בימאית, יוצאים לבדוק את מה שמיוחד וייחודי במתחם הציבורי בישראל.
(52 דקות, עברית ואנגלית, תרגום לעברית) | (52) min., Heb. & Eng., Heb. Sub)
בימוי: איילת דקל
הפקה: חגית סגל
יעל-סאן
יעל, אשה ישראלית בת ארבעים, החיה 16 שנה במקדש בודהיסטי באי בדרום יפן, ונשואה לנזיר יפני. יעל מנהלת אורח חיים בודהיסטי, אך היא אינה מוותרת על זהותה כיהודיה שאוהבת ומתגעגעת לישראל. הסרט מתאר את המסע אותו עברה יעל מהעיר הגדולה למקדש מבודד בפסגת ההר.
מה גרם לה לעזוב כל מה שהכירה ולהעתיק את חייה לתרבות כה שונה וזרה? הזדמנות להתבוננות בעולם קדמון, פשוט ונפלא.
בימוי: עירית שרביט ומרב נחום
הפקה: מיכה שגריר, מרב נחום, עירית שרביט
פודרה
סיסמא: POWDER2014
שלוש לוויות, שלושה דורות, שתי מלחמות ובן זוג אחד הממתין בתל אביב. פורטרט מטריד של במאי הסרט, בן למשפחת גולדברג, מהמשפחות המייסדות של המושבה מטולה. על רקע המוות המכה בבני המשפחה ההולכים לעולמם בזה אחר זה, נקרא גיבור הסרט שוב ושוב למילואים כמפקד טנק. באמצעות חומרים ארכיוניים והתרחשויות שצולמו לאורך עשר שנים, נפרש המפגש הקומי-טרגי של גיבור הסרט עם כוחה של הסמכות וההרגל לציית.
בימוי: איל גולדברג
הפקה: אסנת טרבלסי
החברה הכי גרועה בעולם
סרט דוקומנטרי קומי על שלושה גברים קרחים, ממושקפים וגרושים בגיל העמידה, שעובדים ביחד בסוכנות ביטוח קטנה וכושלת, הממוקמת בדירה שכורה של המנהל ברמת גן.
למרות שהם אנשים רגישים, בעלי חוש הומור ומשכילים מאוד, אין להם כל מושג בניהול עסקים, החברה שלהם מפסידה כסף רב, ונמצאת תמיד על סף פשיטת רגל. הסרט מתעד את ניסיונו של רגב קונטס שהוא גם בנו של המנהל להצטרף לחבורה ולהציל את החברה הקורסת של אביו.
בימוי: רגב קונטס
הפקה: יולי אוגוסט הפקות
יש לי קבוצה להציל
בעולם מנוכר ואכזר, של טייקונים שמשתלטים על הכל ומוציאים ממנו את הנשמה; נותרה שמורה אחרונה – עולם הכדורגל. עכשיו גם היא בסכנה! אורי משיח יוצא למסע להצלת הכדורגל מידי בעלי ההון הרשעים.
בימוי: חיים שדמי
הפקה: טושוט וחיים שדמי
מבחר דוקו צ'אלנג' ישראל
סרטי "האתגר הדוקומנטרי בישראל" – דוקו צ'אלנג' – יבול התחרות השנתית ליצירת סרטים דוקומנטריים קצרים שמשך הכנתם חמישה ימים בלבד. התחרות התקיימה בישראל בשנים 2009-2014 בהפקת היפרמדיה, בסיוע הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, קרן רבינוביץ – פרוייקט קולנוע, יס דוקו וקרן גשר
אחרי הסוף
יומן קולנועי המתעד את תהפוכות הזמן, תהליכי בניה והרס, חיים ומוות בשכונה היהודית הראשונה, שנבנתה מחוץ לחומות יפו, ויוצר תמונת זיכרון אישית ופוליטית.
בימוי והפקה: ענת אבן
דודא
שגיב, אילן ושולה מכורים להרואין וחיים בזבל. הצענו להם לנסוע ולעבור תהליך גמילה בכפרי הפטריארך בספרד. עקבנו אחריהם משך 4 חודשים, בשבועות הראשונים של ניקוי הגוף מהסמים, וכמה חודשים מאוחר יותר כאשר הגוף כבר נקי. הסרט פורש באינטימיות רבה את עולמם הפנימי של הנרקומנים, את הפחדים והכאבים של כל אחד מהם עקב הפרידה מהסמים. ההתעוררות הפתאומית מתרדמת הסמים הארוכה, הופכת אותם פגיעים מחד ומאידך חושפת אישיות חדשה שלא ידעו על קיומה. הדודא, שהיא הגעגוע לסם ולכיף של הסוטול, משתלטת עליהם ומעמידה במבחן את יכולתם להשתחרר מהשד הטבוע בהם.
בימוי: ענת אבן
הפקה: אילן יגודה
מקדמות
הקול בסרט הזה שייך לסופר ס.יזהר, הקורא מספרו האוטוביוגרפי "מקדמות". אל קולו של יזהר מתלווה מבטה של ענת אבן, ממשיך אותו, וניצב מולו.
יזהר מתאר יום דרמטי בחייו, סיפור שהוא כולו דיאלוג של אהבה וחשבון עם אביו, עם דור המייסדים, עם החלום הציוני. ענת, שלגביה יזהר עצמו הוא "דור האבות", בוחנת את ה"התחשבנות" הזו מקרוב, בכלים חזותיים בלבד. הסרט עובר בין הנופים הפצועים של הארץ, נע בצירים העוקפים, המתחזים לדרך המלך המתממשת של הציונות, מתקדם ונסוג בין הזמנים, אבל נשאר בעצם באותה נקודת זמן שיזהר, הפעוט/בן השמונים, סימן ב"מקדמות" – במקום שבו החלום הציוני מתגשם ומתרסק בו זמנית, מתחילתו ועד אחריתו.
בימוי והפקה: ענת אבן
בקצה השמיים
סיסמא: UriAmir
אורי, טייס וצייר, לקראת פרידתו מהשמים, הוא מביט לאחור באומץ האופייני לו על הדואליות שלו שמייצגת את החברה הישראלית המנסה להיות אנושית מצד אחד והישרדותית–אכזרית מצד שני. חשבון נפש על המתח שבין היותו טייס (F-16), לוחם אמיץ ונחוש לבין היותו אמן רגיש.
הסרט זכה ב 7 פרסים בינלאומיים.
בימוי: אמיר הר-גיל
הפקה: אודי קלינסקי ואמיר הר-גיל
ירושלים ממתינה בתור
סרט חכם ומכאיב שחושף את עוצמת הישרא-בלוף של ירושלים המאוחדת. בואו ותשמעו סיפור על תור אחד ותבינו את הסיפור כולו. שלושה גיבורים בתור למשרד הפנים במזרח ירושלים: עיסאם, חולה אנוש הזקוק לתרופות, ראנה, נערה הזקוקה להכרה של הרשויות וגאלב, המתחנן לאישורי בניה עבור ביתו ההרוס.
הסרט הוקרן בכנסת ישראל ובבית המשפט העליון ותרם לשינוי ולבניית מבנה חדש למשרד הפנים במזרח ירושלים. את הסרט יצרו יהודי וערביה, אמיר הר-גיל, ואספהאן בהלול.
סרט מהפך קרביים ומעורר זעם המאפשר הבנה עמוקה יותר של הסכסוך.
בימוי: אמיר הר-גיל
הפקה: אמיר הר-גיל ואודי קלינסקי
17 שניות
דרמת התבגרות דוקומנטרית העוקבת אחר השנתיים הקריטיות בחייהם של ארבעה בני ובנות נוער, ספורטאים מצטיינים שגדלים ומתאמנים בתנאי פנימיה באקדמיית וינגייט ומשעבדים את נעוריהם לטובת החלום הנכסף לעמוד על הפודיום האולימפי.
גיבורי הסרט, הג'ודקאיות נועה אבן ורז הרשקו, הכדורסלן מוחמד אבו ערישה והשחיין איליה גלדישב, ניצבים כל אחד מול צומת דרכים דרמטית בחייו, מתחבטים בשאלות של דימוי עצמי, עיצוב זהות, התפכחות כואבת מחלומות וחוסר רצון להתבגר תוך התמודדות עם סביבה תובענית המביאה אותם אל מעבר לקצה גבול היכולת שלהם, כדי לגלות ולהבין אם קיימים בהם הפוטנציאל הפיזי והחוסן המנטלי הנחוצים כדי להפוך לספורטאים מקצועיים שיתחרו יום אחד עם טובי הספורטאים בעולם. הסרט זכה באוקטובר 2019 בפסטיבל הסרטים והטלויזיה Ficts במילאנו, בקטגוריה חברה וספורט.
בימוי: אלון מרום
הפקה: אירית דולב
האזרח ק' - פרק 1
הסדרה האזרח ק' היא מותחן דוקומנטרי שעוקב במהלך 3 פרקים אחר סיפורו של משה קסטל, נהג מונית ירושלמי, ששגרת חייו הופרה באחד מימי ספטמבר בשנת 97' כששוטרים שפרצו לביתו בשעות אחר הצהריים הודיעו לו שהוא מואשם ברצח כפול. הנרצחים היו חברו הטוב מילדות ועובר אורח שנקלע לזירת הרצח.
חצי שנה מאוחר יותר הוא הורשע.
בתחקיר שארך 6 שנים שכונס לסדרה נחשפים הפערים והסתירות בראיות שהובילו להרשעתו לצד עדויות חדשות שמערערות את הקביעות המשפטיות בתיק, ושמעלות את החשש שמשה קסטל הוא קורבן של צירוף נסיבות קפקאי שמרצה כבר 22 שנים בכלא על אף שלא נמצאה שום ראיה פורנזית שקשרה אותו לרצח.
בימוי: אלון מרום
הפקה: אירית דולב
קשר-אין
סיסמא: i-CanWatchForFree_20.3.20
האם אהבת פעם?
מה זו אהבה?
מהו קשר?
הסרט הוא מסע בעקבות הקול,
אותו התמונה מנסה לתפוס ולתהות לגבי קיומו.
הקול שלה, התמונה שלו.
האם מערכת יחסים טלפונית,
אשר מתקיימת שמונה שנים ללא מפגש,
תוכל להתקיים במציאות?
בימוי והפקה: אילון מורג
עליה
סיסמא: Edry123
מזה כיובל מתגוררת עליה אדרי בדירת עמידר קטנה בקרית-שמונה. דירה זו, שהייתה משאת נפשה מרגע עלייתה לארץ, הפכה בערוב ימיה למעין כלא. בשל מצבה הבריאותי המתדרדר עליה אינה מסוגלת לצאת מביתה, אך באמצעות שלל פעילויות אמנותיות, היא בוראת בתוכו עולם מופלא. עליה, שלא זכתה להציג את אמנותה, או לכתוב את סיפור חייה, מתועדת על-ידי נכדתה במסע חזותי הנפרש על פני כעשור. זהו דיאלוג בין אמנית עכשווית מוכרת לבין אמנית אלמונית בשלהי חייה, שלא הוצגה מעולם.
קורות חייה של עליה נארגים לשמיכת טלאים עשירה וצבעונית, שבתוכה ניתן גם למצוא את סיפורן הקולקטיבי של קהילת יוצאי מרוקו ושל נשות הפריפריה באשר הן.
בימוי והפקה: נעם אדרי
גרסא דינקותא
סיסמא: noa roth
הסרט עוקב אחרי משפחה שחיה בין העולם החרדי והחילוני ופורש את סיפורם של הסופרת יהודית רותם ורב חרדי מכובד, שגירושיהם לפני 30 שנה טלטלו את העיר בני ברק ואת חייהם של שבעת ילדיהם. טרם ימלאו לה 40, יוצאת הבמאית למסע בצללי בית ילדותה, מתוך תקווה לחבר בין הניצים במשפחה ולהקים סוף סוף בית משלה.
בימוי: נועה רוט
הפקה: אביגיל שפרבר
המועדון של אידה
פעם בשנה מתקיימת במועדון של אידה תחרות לריקודים סלונים. המתחרים כולם עברו מזמן את גיל הפנסיה, אך זה לא מונע מהם לרקוד ולשיר, להתלהב ולהתאכזב. המשתתפים בתחרות כמעט ואינם מכירים זה את זו מחוץ לכותלי המועדון .אך לאט לאט נחשפים בפנינו חייהם עתירי הבעיות. האווירה הקסומה של המועדון ושל הריקודים הסלוניים נותנת להם כוח לנצח את פגעי הזמן, את נזקי הבריאות ואת הזיכרונות הקשים, והם הופכים לנסיכים ונסיכות שלגביהם הכול עוד אפשרי.
בימוי: דלית קימור
הפקה: יעל שביט ודלית קימור
